בתל אביב מדיקל סנטר אנו עורכים בדיקות לגילוי מחלות המועברות במגע מיני.
ניתן לאבחן מחלות מין נפוצות באמצעות בדיקות שונות:
מחלות המין כלמידיה טרכומטיס, טריכומונס וגינליס, זיבה ומיקופלסמה הומיניס ניתנות לאבחון על ידי בדיקת STD שהינה בדיקת שתן פשוטה.
מחלות איידס (HIV), עגבת, הרפס וזיבה ניתנות לאבחון ע”י בדיקות דם הספציפיות לכל אחת מהן:
- בדיקת איידס – בדיקת דם סרולוגית לגילוי נוגדנים לנגיף HIV-1 ו-HIV 2.
- בדיקת עגבת – בדיקות דם סרולוגיות לגילוי נוגדני חיידק הטרפונמה הגורם למחלה, ביניהן נכללות בדיקתVDRL ובדיקת TPHA שהינה ספציפית לגילוי עגבת.
- בדיקת הרפס – בדיקות דם סרולוגיות לגילוי נוגדני הרפס סימפלקס מסוג 1 ומסוג 2.
- בדיקת זיבה – בדיקת דם סרולוגית לגילוי נוגדני חיידק הניסריאה גונוריאה הגורם למחלה.
חשוב לעשות בדיקה למחלות מין !
אבחון מוקדם של מחלות מין חשוב ביותר, שכן אלו עלולות לגרום לסיבוכים לטווח ארוך. העובדה שמחלות מין עלולות להופיע ללא תסמינים, מגבירה את הסיכון לסיבוכים עקב חוסר אבחון. לפיכך, חשוב לעשות בדיקה למחלות מין במצבים הבאים: לאחר קיום יחסי מין עם בני זוג חדשים/מזדמנים, כאשר בן/בת הזוג חולה במחלת מין או שיש לו חשד למחלה כזו, כאשר מתן השתן מלווה בצריבה או בהפרשה, או בכל מקרה בו מתעורר חשש למחלת מין כלשהי. ככל שהאבחון מוקדם, כך ניתן לטפל באופן יעיל ואפקטיבי יותר. לטיפול במחלת מין כדי לפנות אל רופא עור ומין.
ישנה אפשרות לביצוע בדיקה למחלות מין בביתך או מקום עבודתך (רק בתל אביב).
אנו מאבחנים ע“י בדיקת דם את המחלות מין הבאות:
איידס (HIV) תסמונת הכשל החיסוני הנרכש
למחלת האיידס הנגרמת מהידבקות בנגיף ה-HIV יש שלושה שלבים: הדבקה, נשאות (דגירה) ומחלה הפעילה. בשלבים הראשונים קשה לאבחן את המחלה באבחון סימפטומטי, מכיוון שלעיתים אין תסמינים, ולעיתים התסמינים כלליים ודומים למחלות אחרות. האבחון הוודאי נעשה ע“י בדיקת דם, המגלה נוכחות נוגדנים שמערכת החיסון מייצרת כשהאדם נדבק בנגיף. בכל חשש להידבקות באיידס, יש למהר ולהיבדק, שכן אבחון מוקדם מאפשר טיפול להאטת המחלה.
עגבת (SYPHILIS)
מחלת העגבת נגרמת מהידבקות בחיידק הטרפונמה פאלידיום. קשה לאבחן אותה בשלביה הראשוניים בהם אינה מורגשת או שיש לה תסמינים הדומים למחלות מין אחרות. בשלב הראשון יכול להופיע כיב עורי, בשלב השני – פריחה מפושטת, ובשלב האחרון שיכול להופיע לאחר שנים – אי ספיקה של אבי העורקים ותסמינים עצביים קשים. עם זאת, אדם יכול להידבק במחלה מבלי לחוש בסימפטום כלשהו.
הרפס
הרפס גניטלי, המשתייך למשפחת וירוס ההרפס, מאופיין בהיווצרות שלפוחיות, פצעים וכיבים עוריים באברי המין. הגם שההרפס אינו מסוכן, במקרים רבים הוא כרוך באי נוחות רבה ומהווה מטרד בריאותי. במקרים אחרים התסמינים אינם מופיעים לאורך שנים, כך שהחולה לא מודע למחלתו. כמו כן, כאשר המחלה לא מאובחנת, החולה עלול לחשוב שהפצעים הם עקיצות במקרה הקל או מחלת מין קשה במקרה החמור. אנו מאבחנים את המחלה ע“י בדיקת דם המזהה את הנוגדנים לנגיף.
אנו מאבחנים ע“י בדיקת שתן את המחלות הבאות:
כלמידיה טרכומידס (Chlamydia Trachomatis)
חיידק הכלמידיה טרכומידס שכיח ביותר. בין גורמי הסיכון להידבקות: ריבוי שותפים ביחסי מין, אי שימוש באמצעי מניעה, וקיום מחלת מין נוספת. המחלה פוגעת בנשים וגברים, אך ביטוייה שונים אצל כל אחד מהמינים, וסיבוכיה לרבות הפרעות בפריון מופיעים בעיקר בקרב נשים. לעיתים ההדבקה בחיידק אינה מלווה בסימפטומים.
טריכומונס וגינליס (Trichomonas Vaginalis)
טפיל הטריכומונס המועבר בעיקר דרך יחסי מין, גורם להדבקת נשים וגברים בדלקת בדרכי המין. אנשים בתקופת הפוריות נוטים להידבק יותר. גברים לרוב אינם חשים בטפיל אך מעבירים אותו הלאה. נשים עלולות לסבול מדלקת חריפה או כרונית. הדלקת החריפה מלווה בהפרשה, גרד בנרתיק וסביבותיו, צריבה במתן שתן וכאבים בעת קיום יחסי מין. למניעת חזרתיות, הטיפול חייב לכלול את כל השותפים ליחסי מין בתקופת הדלקת.
זיבה Neisseria Gonorrhoeae
הזיבה הנגרמת ע“י חיידק ה– Neisseria Gonorrhoeae הינה מחלה מדבקת המתבטאת בזיהום בדרכי המין והשתן. התסמינים כוללים אצל הגבר הפרשה מהשופכה וצריבה במתן שתן, ואצל האישה – הפרשה וגינאלית, צריבה במתן שתן ולעיתים דימום וגינאלי וכאבים. סיבוכי המחלה עלולים לגרום לעקרות אצל נשים. עם אבחון הזיבה יש לטפל בה מיידית, ולאחר מספר ימי טיפול יש לבצע בדיקת שתן חוזרת כדי לוודא שהמחלה חלפה.
מיקופלסמה הומיניס Mycoplasma hominis
מיקופלסמה הומיניס הינו אחד מזני חיידק המיקופלסמה, המועבר ביחסי מין ועלול לגרום למחלת מין. כ-15% מהנשים הנושאות את הנגיף אינן סובלות מתסמינים, כ-30% מהן סובלות מדלקת וגינאלית, ויש המפתחות גם דלקות והפרשות באיברים סמוכים. כ-50% מהנשאיות סובלות מבעיות פוריות שונות. גם גברים עלולים לפתח תסמינים שונים לרבות בעיות פוריות. ברוב המקרים ניתן לטפל במחלה באמצעות אנטיביוטיקה. אוריאופלסמה אוראליטיקום (ureaplasma urealyticom) חיידק האוריאופלסמה עלול לעבור מאדם אחד לשני ע“י מגע מיני גניטלי או אוראלי. הידבקות בנגיף עלולה לגרום לדלקות באיברים שונים, לרבות בדרכי המין והשתן. אנשים בריאים רבים נושאים את חיידקי האוריאופלסמה מבלי שיזיקו להם כלל, אך החיידקים עלולים להפוך לאלימים בעת כשל כלשהו במערכת החיסונית, ולגרום לזיהומים בדרגות שונות.
ישנה אפשרות לביצוע בדיקה למחלות מין בביתך או מקום עבודתך .
