מחלקת ראומטולוגיה

מחלקת ראומטולוגיה בתל אביב מדיקל סנטר

מחלקת ראומטולוגיה הפועלת במרכז הרפואי תל אביב מדיקל סנטר, עוסקת במחלות פרקים, רקמות רכות, רקמות חיבור ומחלות אוטואימוניות. לפני הגעה אל המחלקה, ניתן לקבוע תור לפגישה עם ראומטולוג בכיר מהסגל כמו ד”ר גיל בורנשטיין, ולקבל כל אבחון וטיפול שקשור לתחום הרפואי העשיר והמורכב הזה.
במסגרת תל אביב מדיקל סנטר ניתן גם לקבל מענה של בדיקות אבחנתיות שונות, לרבות בדיקות דם ושתן, בדיקות הדמיה כדוגמת בדיקת MRI או אולטרסאונד, וכך לגבש את תוכנית הטיפול הטובה והנכונה ביותר עבור כל מצב ראומטולוגי.
ניתן לקבוע תור למחלקת ראומטולוגיה בתל אביב מדיקל סנטר בכיסוי מלא או חלקי עבור בעלי ביטוחי בריאות פרטיים או ביטוחים משלימים מתאימים.

מה זה ראומטולוגיה?

ראומטולוגיה היא תחום עיסוק רפואי שמתמקד במחלות מפרקים, רקמות חיבור, רקמות רכות ובמחלות אוטואימוניות נוספות, שהביטוי שלהן יכול להיות גם במפרקים. ראומטולוגיה נחשבת כתת-התמחות של רפואה פנימית, וראומטולוגים הם בדרך כלל רופאים פנימאים שמבצעים התמחות נוספת בתחום זה וצוברים ניסיון מקצועי רב בתחום.
עיקר המחלות הראומטולוגיות המרכזיות והחשובות הן מחלות אוטואימוניות, כלומר מחלות בהן מערכת החיסון היא מה שתוקף את הגוף. על כן נדרש ידע נרחב במחלות אלה באופן כללי ובטיפול בכל אחת מהן בפרט. משום שמדובר בעיקר במחלות אוטואימוניות וכרוניות, הטיפול הראומטולוגי מתמקד לעתים בניהול המחלה ולא רק בפתרון קבוע שלה (שלא תמיד אפשרי), ולמתן אפשרות למטופל לחיות חיים בריאים ותקינים גם עם האבחנה הכרונית של מחלה ראומטולוגית.
את המחלות האלה נכיר בהרחבה בהמשך, אבל קודם חשוב להבין כיצד נראה המערך הראומטולוגי בתל אביב מדיקל סנטר.

מחלקה ראומטולוגית שמספקת מענה מקיף ומלא

מחלקת ראומטולוגיה בתל אביב מדיקל סנטר היא מחלקה שנותנת מענה עבור כל המצבים והמחלות הראומטולוגיים המרכזיים. פועלים בה רופאים מהשורה הראשונה בתחום, וביניהם הראומטולוג הבכיר ד”ר גיל בורנשטיין.
לאחר קביעת התור למחלקה, תתבצע בדיקה מקיפה של המטופל על ידי הראומטולוג. בהתאם לתלונה המרכזית, תתבצע הפניה לבדיקות רלוונטיות. הבדיקות הרלוונטיות ביותר בעולם הראומטולוגיה הן בדיקות מעבדה, כלומר בדיקות שתן ודם. בדיקות אלה, בשילוב בדיקות הדמיה ובדיקת הרופא עצמו, מסייעות ביצירת תמונה אבחנתית מדויקת, ולאחר מכן ניתן לגבש את תוכנית הטיפול הנכונה עבור כל מטופל. על כל הצרכים האלה, משלב בדיקת הרופא דרך הבדיקות האבחנתיות וכלה בטיפול אישי שמתחשב בצרכי המטופל – עונים במחלקת ראומטולוגיה של תל אביב מדיקל סנטר.

חשיבות בדיקות המעבדה באבחון מחלות ראומטולוגיות

במחלות ראומטולוגיות, הבדיקות האבחנתיות החשובות ביותר יהיו על פי רוב בדיקות מעבדה, וספציפית בדיקות דם ושתן. הסיבה לכך היא שמחלות ראומטולוגיות רבות יוצרות בבדיקת הדם מרקרים (סמנים) שאופייניים להן, וכך ניתן להבחין בצורה מדויקת בין מחלות שיכולות להיראות ולהרגיש דומות – אך הטיפול בהן הוא שונה באופן משמעותי. בין אם מדובר בסמנים דמיים של מחלת הזאבת (לופוס) כמו נוגדני ANA, ובין אם מדובר בעלייה של חומצה אורית בהתקף גאוט.

המחלות הראומטולוגיות המטופלות במסגרת תל אביב מדיקל סנטר

מחלקת ראומטולוגיה של תל אביב מדיקל סנטר מאבחנת ומטפלת בכל המחלות הראומטולוגיות המרכזיות, הנפוצות והחשובות. נעבור עליהן בפירוט:

דלקת מפרקים שגרונית

דלקת המפרקים השגרונית (RA בקיצור הלועזי שלה או Rheumatoid Arthritis) היא מחלה שפוגעת בעיקר במפרקים, אך למעשה יש לה ביטויים בכל הגוף וככל שהיא חמורה כך התפקוד הכללי של מי שסובל ממנה יורד. הסובלים מהמחלה הזאת יסבלו מהתקפים של חום ועייפות, עם דלקות חוזרות במפרקים (בדגש על כפות הידיים) ותסמינים נוספים כמו בלטים (קשרירים) המופיעים ברחבי הגוף, דלקות עיניים ומחלות כלי דם. נשים סובלות מ-RA בערך פי שניים מגברים, וגיל ההתפרצות האופייני הוא 35-50. האבחון מתבסס על בדיקת הרופא ואופי הדלקות האופייני לתסמונת, בשילוב סמנים דמיים אופייניים (RF, Anti-CP או Anti-CCP) ו/או מראה אופייני לדלקות RA בצילום רנטגן. הגורם החשוב ביותר לאבחון הוא הקליני – בדיקת רופא מדויקת ומיומנת תזהה RA גם אם אין למחלה סימנים ברורים בבדיקת דם או בהדמיה. הטיפול ב-RA מבוסס על שילוב בין טיפול סימפטומטי להתלקחויות ולדלקות החוזרות, ושל טיפול אגרסיבי יותר שנועד להחליש את עוצמת ותכיפות התלקחויות המחלה.

דלקת מפרקים פסוריאטית

דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic Arthritis) היא דלקת פרקים ארוכת טווח שמתפרצת אצל אנשים שסובלים ממצב ידוע של פסוריאזיס (מחלת עור), או במקביל להתפרצות מחלת העור. דלקות הפרקים במחלה יכולות להיראות מעט דומות לאלה של דלקת המפרקים השגרונית, ולכן נדרשת מיומנות גבוהה של ראומטולוג באבחון המחלה ובפענוח הבדיקות השונות, כמו גם באיתור הסימנים לפסוריאזיס. הטיפול במחלה מתבסס במרבית המקרים על טיפול סימפטומטי אנטי-דלקתי (בדרך כלל באמצעות תרופות ממשפחת ה-NSAIDs), ובמקרים חמורים ייעשה שימוש בתרופות ראומטיות (DMARDs) בדומה לדלקת המפרקים השגרונית.

דלקת חוליות מקשחת

דלקת החוליות המקשחת (AS בקיצור לועזי או Ankylosing Spondylitis) היא מחלה שתוקפת בעיקר את המפרקים שבין חוליות עמוד השדרה. המחלה מאפיינת יותר גברים צעירים, ומופיעה לראשונה ככאב בגב התחתון שאינו חולף עם תחושה של קשיון – הגבלת תנועה שלא ניתן להתגבר עליה. המחלה היא מחלה מאוד רב מערכתית, ועל אף שהיא מתחילה ומתמקדת בחוליות עמוד השדרה יש לה ביטויים בדלקות עיניים, פגיעה בכלי דם, ריאות, מערכת העיכול ועוד. אבחנת המחלה מתבססת על בדיקת רופא, עם 3 מבחנים קליניים פשוטים שראומטולוג מומחה יודע לבצע לאבחון המחלה. מלבד זאת, ניתן לזהות את המחלה בבדיקת MRI, ויש לה גם סמנים גנטיים אופייניים שניתן לזהות בבדיקה גנטית. הטיפול היעיל ביותר במחלה הוא באמצעות פיזיותרפיה וטיפול סימפטומטי בתרופות נוגדות דלקת, ובמקרים קיצוניים בתרופות מסוג Anti-TNF שפעולתן חזקה מאוד אך גם יוצרת בהן תלות.

דלקת מפרקים ניוונית 

OA, Osteoarthritis, או דלקת מפרקים ניוונית, מוכרת באופן נרחב בציבור בתור “שחיקת סחוס”. זוהי מחלה שאינה בדיוק מחלה דלקתית אלא יותר מחלה ניוונית, והיא המחלה הנפוצה ביותר מתוך כל המחלות הראומטיות, במיוחד באוכלוסייה שמעל לגיל 65, בהם יש עדות לקיום המחלה בכ-80% מהאוכלוסייה. המחלה יכולה להתפרץ במפרק ספציפי אחד (למשל ברך), או לפגוע בגוף כולו במיקומים שונים, בעיקר במפרקים גדולים. למחלה זו אין סימנים בבדיקת דם, אך נהוג בכל זאת לבצע בדיקות מקיפות בכדי לא לפספס מחלה אחרת, ובהעדר סימנים בבדיקת המעבדה לאבחן OA על בסיס בדיקת הרופא וצילום רנטגן. ל-OA אין טיפול שמרפא את המחלה לחלוטין, ומה שנהוג לעשות הוא להפנות לפיזיותרפיה ולהקפיד על תזונה בריאה והקלת העומס על המפרקים הפגועים. תחת משטר כזה, ניתן למצוא שיפור משמעותי גם אצל סובלים ממצבי OA קשים יחסית.

פיברומיאלגיה 

פיברומיאלגיה או דאבת השרירים, או בעברית דאבת השרירים, היא מחלה כרונית שמתאפיינת בכאב. הסובלים (בעיקר סובלות) מהמחלה מתאפיינים בכאבים בנקודות ספציפיות בגוף, בהתקפים שחוזרים לאורך זמן ובלי שום הסבר אחר להיווצרות הכאבים. פיברומיאלגיה היא מחלה “חדשה” יחסית, לא משום שהיא קיימת מעט זמן אלא שעד לא מזמן לא הכירו אותה לעומק או ידעו לטפל בה. כיום המצב הוא שונה, וראומטולוגים יודעים להציע טיפולים שונים המאזנים ושולטים בפיברומיאלגיה. גם כאן ישנה המלצה על אורח חיים בריא ופעילות גופנית כמונעים כאב במידה המשמעותית ביותר, וניתן גם לשלב טיפול סימפטומטי בכאבים בהתקפים ותרופות נוגדות חרדה מסוג SNRI, שנמצאו גם הן יעילות במניעת התקפים והפחתת חומרתם.

גאוט

גאוט, פודגרה או שיגדון היא ככל הנראה המחלה הראומטית המוכרת ביותר לאורך שנים רבות, והיא מחלה שתוקפת באופן נקודתי מפרקים ספציפיים בגוף בשל הצטברות של משקעי חומצות שתן (חומצה אורית) ברקמות רכות ובמפרקים. בקרב גברים זוהי מחלה עם שכיחות של כ-2.5% מכלל האוכלוסייה. המחלה יכולה להיגרם מעלייה בייצור החומצה האורית בגוף או מירידה בפינוי שלה מהגוף (בדרך כלל בשל חוסר במגנזיום). בתחילה, המחלה יכולה להיות התקפית ולהתפרץ אפילו רק אחת לכמה שנים. עם זאת, ככל שעובר הזמן ללא טיפול הזמן בין ההתקפים מתקצר והמצב יכול להפוך אפילו לקבוע, כשהוא יוצר כאבים משמעותיים ופוגע באיכות החיים של הסובלים ממנו. האבחון של המחלה מתבסס על שאיבת נוזל המפרק ובדיקה שלו במעבדה בחיפוש אחר משקעים של חומצה אורית, כמו גם בבדיקות הדמיה כמו CT או US. הטיפול בגאוט מתבצע במהלך ההתקפים באמצעות נוגדי דלקת ובמידת הצורך גם סטרואידים, ובין ההתקפים הקפדה על דיאטה מסוימת (ענייה בחלבונים ובאלכוהול) ומתן תרופות המורידות את רמות החומצה האורית, ובראשן אלופרינול.

זאבת

זאבת (בלועזית לופוס או SLE) היא מחלה אוטואימונית רב-מערכתית, שפוגעת בתחילה ובתצורתה הקלה ביותר במפרקים, ולאחר מכן יכולה גם לפגוע בכמעט כל מערכת בגוף. המחלה היא מחלה ממנה סובלות בעיקר נשים צעירות (גיל התפרצות ממוצע 15-40) בשכיחות של 1 ל-1,000. המחלה מתאפיינת מאוד בהיווצרות של “קומפלקסים אימוניים” בדם – כלומר משקעים של תאי מערכת חיסון שאופייניים מאוד ללופוס בבדיקת דם. במרבית המקרים הזאבת תהיה אוטואימונית, אך ישנם גם מצבים של התפרצות בעקבות צריכת תרופות או סמים מסוימים, מחלה הריונית ועוד. הסימפטום המוכר ביותר של המחלה (אך לא אחד החמורים ביניהם) הוא פריחת “פרפר” על פני המטופלת – פריחה דו צדדית שנמתחת מאזור מרכז הפנים לשתי הלחיים. אבחנת זאבת מתבססת על תסמינים קליניים אופייניים כמו פריחות, כיבים בפה, פגיעה בכליה ודלקות פרקים, בשילוב סמנים דמיים כמו ANA, Anti-VDRL, Anti-DNA, Anti-SM ועוד. הפגיעה החמורה ביותר של המחלה היא בכליות, ועל כן ניטור מצב הכליות הוא הכרחי מרגע אבחון המחלה ולכל החיים. הטיפול בה מתבסס על תרופות שמפחיתות את חומרתה ואת ההתקפים שלה – סטרואידים, הידרוקסיכלוריקווין, נוגדי דלקת עבור התלקחויות, ותרופות נוספות כמו ציקלוספורין או ציקלופוספמיד שניתנות בעיקר בפגיעה כלייתית חמורה.

מיוזיטיס

מיוזיטיס, או דלקת של השריר, היא מחלה שכשמה כן היא מתאפיינת בדלקות של השריר. המחלה היא אוטואימונית ויכולים להיות לה ביטויים רבים, בהתאם לסוג הספציפי של הדלקות מהן המטופל סובל. ישנם מצבים של פולימיוזיטיס – דלקת של קבוצות שרירים רבות במיקומים שונים בגוף. ישנם מצבים של דרמטומיוזיטיס – דלקת משולבת של השרירים והעור. המצבים השכיחים ביותר הם של מיוזיטיס מבודד בשרירים מסוימים בגוף, ומשום שמדובר במחלה אוטואימונית הטיפול גם כאן מתבסס על תרופות נוגדות מערכת חיסון.

מחלות אוטואינפלמטוריות בדגש על FMF

מחלות אוטואינפלמטוריות הן מחלות שמתאפיינות בראש ובראשונה בחום קבוע, המופיע לרוב יחד עם סימפטומים נוספים. המחלה המוכרת ביותר מבין המחלות האוטואינפלמטוריות, ובוודאי שהרלוונטית ביותר למדינת ישראל, היא הקדחת הים-תיכונית המשפחתית, או בשמה הלועזי FMF. זוהי מחלה גנטית שאופיינית מאוד ליהדות צפון אפריקה, והיא מתאפיינת בחום גבוה וקבוע עם סימפטומים נוספים כמו כאבי בטן, כאבים בחזה ודלקות באבי העורקים, כאבי מפרקים, פריחות, כאבי שרירים, דלקות אשכים (בדרך כלל בילדים) ו/או בעיות פוריות (בנשים). התרופה באמצעותה מטפלים ב-FMF היא קולכיצין, שניתנת באופן קבוע בכדי להפחית את תכיפות ועוצמת ההתקפים (אך לא עוזרת כלל במהלך התקף).

תסמונת בכצ’ט

תסמונת בכצ’ט היא מחלה ראומטולוגית שמתמקדת בכלי דם, והיא נפוצה יותר סביב הים התיכון ובמיוחד בטורקיה. הסימפטום המרכזי של המחלה הוא כיבים, בעיקר בריריות – בפה ובאיברי המין. יש למחלה גם ביטוי עורי וסיבוך שכיח יחסית של פגיעה בעיניים עד כדי עיוורון – הגורם המוביל לעיוורון בטורקיה. מלבד זאת התסמונת גם יוצרת דלקות פרקים לעתים. האבחון שלה הוא באמצעות בדיקה גנטית לסמנים אופייניים שלה, כמו גם בדיקות דם, ביופסיה של הכיבים ובדיקת הרופא עצמו את הסימפטומים. הטיפול גם כאן הוא באמצעות קולכיצין, לעתים בשילוב של סטרואידים ו/או תרופות מדכאות חיסון.

שגדון מדומה 

שגדון מדומה מוכר יותר בשם פסאדוגאוט (Pseudogout). הוא דומה מאוד לגאוט עליו פורט לעיל, אך לא נגרם כתוצאה מהצטברות חומצה אורית אלא מהצטברות של סידן. מרבית המקרים מתפרצים ללא סיבה ברורה או קשר גנטי, כשהדלקת יכולה להתפרץ במפרק אחד או יותר. האבחון מתבסס על בדיקה קלינית של ראומטולוג בנוסף להדמיה כמו רנטגן, CT או US. הטיפול במחלה יהיה בדרך כלל עדין ויתבסס על טיפול בסימפטומים, כשרק בהתקפים קשים ייעשה שימוש בסטרואידים בהזרקה ישירה למפרק.

תל אביב מדיקל סנטר – מחלקת ראומטולוגיה ברמה הגבוהה ביותר

תל אביב מדיקל סנטר מפעילה מחלקת ראומטולוגיה ברמה הגבוהה ביותר, שמתמחה בביצוע כל הבדיקות ומתן כל הטיפולים הרלוונטיים בתחום הנרחב והמגוון הזה. אם אתם סובלים מכאבים במפרקים או ממחלה ראומטולוגית ידועה, תוכלו לקבוע תור לבדיקה של ראומטולוג ולביצוע כל בדיקה שיכולה להיות נחוצה לכם דרך תל אביב מדיקל סנטר. כל הטיפולים והבדיקות של תל אביב מדיקל סנטר מתקיימים תחת קורת גג אחת – מה שהופך את הטיפול במצב הראומטולוגי לפשוט ונוח יותר מאשר בכל אלטרנטיבה.