מהי הפרעה בקצב הלב
הפרעה בקצב הלב הידועה במונח הרפואי השגור בפי כל קרדיולוג – אריתמיה – הינה תופעה של שינוי בקצב הרגיל של הלב. במצב תקין, הלב מתכווץ ומזרים דם לכל חלקי הגוף בתגובה לאותות הנוצרים במערכת הולכה חשמלית שמווסתת את קצב הלב. כך לדוגמה, כשאדם מבצע פעילות גופנית כלשהי – הלב מתכווץ במהירות, ואילו כאשר הוא במנוחה – קצב הפעימות מואט. כאשר יש שיבוש או אי סדירות במערכת האחראית על קצב הלב, מתרחשת הפרעת קצב. הפרעות בקצב הלב מתאפיינות בשינוי קצב הלב הרגיל, המתבטא בתופעות כמו החסרת פעימה, פעימות לא סדירות, איטיות או מהירות מדי.
✅ קרדיולוג בכיר
✅ מנהל מחלקה לקרדיולוגיה לא פולשנית בשיבא
✅ ייעוץ, אקו לב ואקו לב במאמץ
סוגי הפרעות בקצב הלב
ישנם סוגים שונים של הפרעות בקצב הלב – להלן כמה מהמרכזיות והשכיחות יותר:
- החסרת פעימה – תחושה שהלב מחסיר פעימה, המתרחשת עקב פעימה חשמלית מוקדמת. לרוב זהו מצב חולף שלא דורש טיפול רפואי.
- טכיקרדיה – דופק מהיר או מהירות פרוזדורית – הדופק עולה על 100 פעימות בדקה ויכול אף לטפס עד 180, מצב שיכול להביא לאובדן הכרה ומחייב טיפול רפואי.
- ברדיקרדיה – דופק איטי – הדופק יורד מתחת ל-60 פעימות בדקה.
- פרפור פרוזדורים – הפרעת קצב שכיחה המתאפיינת בדופק לא סדיר. במקרים רבים מתרחשת אצל אנשים עם מחלות לב, אך עלולה להתפתח אצל כל אדם. הפרפור עצמו לא מסוכן אך הוא יכול לגרום להיווצרותם של קרישי דם שעלולים להגיע למוח וליצור אירוע מוחי.
- פרפור חדרים – הפרעה המאופיינת בדופק מהיר ולא סדיר שמקורו בחדרי הלב, ואשר גורמת לקריסת לחץ הדם. לרוב מופיעה אצל אנשים עם מחלות לב ובעיקר התקפי לב. הטיפול היעיל ומציל החיים במקרה זה הינו מכת חשמל ע”י דפיברילטור.
- חסם מלא – מצב שבו יש אובדן קשר בין כיווץ עליות הלב לכיווץ החדרים.
הגורמים להפרעות קצב – מולדים ונרכשים
ישנם גורמים רבים שעלולים להוביל להפרעות קצב. חלקם מולדים ונעוצים בבעיות בהתפתחות מסלול ההולכה החשמלית בליבו של העובר. מאידך, כל הפרעה בזרימה הנורמלית של הדם ללב עלולה לגרום להפרעת קצב. בהתאם לכך, גורמי הסיכון של אריתמיה הם גם נרכשים וזהים לגורמי הסיכון של שאר מחלות הלב וביניהם: יתר לחץ דם, פעילות יתר של בלוטת המגן, סטרס, עישון, צריכת אלכוהול מופרזת, השמנת יתר ועוד.
התסמינים – משתנים בהתאם לסוג הפרעת הקצב
תסמיני הפרעות קצב משתנות בין בהתאים לסוגי האריתמיה השונים. הפרעת ברדיקרדיה המסתמנת בדופק איטי מאופיינת בחולשה רבה, סחרחורת ואף עילפון. במצבי טיכקרדיה המאופיינים בדופק מהיר, ישנם תסמינים כמו כאב בחזה, קוצר נשימה, ערפול הכרה ועוד. הפרעה חמורה הפוגעת באספקת הדם בצורה קריטית עלולה להיות קטלנית אם לא תטופל מיידית. מאידך, יש א נשים שסובלים מפרפור פרוזדורים שאינו מתבטא בתסמינים מיוחדים שפוגעים בתפקוד היומיומי, אך מעלה את הסיכון להיווצרות קרישי דם קטלניים. לפיכך, יש להיות ערים לכל תופעה חריגה ולהיבדק בהתאם להנחיות קרדיולוג או רופא משפחה, בעיקר אם ישנה היסטוריה משפחתית ואישית של בעיות לב.
✅ קרדיולוג בכיר
✅ מנהל מחלקה לקרדיולוגיה לא פולשנית בשיבא
✅ ייעוץ, אקו לב ואקו לב במאמץ
אבחון הפרעות קצב באמצעות בדיקות שונות
הפרעות קצב ניתנות לאבחנה באמצעות מגוון בדיקות: אק”ג, בדיקות מעבדה הכוללות בדיקות דם, הולטר לב וכן הולטר לחץ דם, ארגומטריה, אקו לב במאמץ ועוד. בשלב ראשון וכשלא מדובר במצב חירום ניתן לאבחן הפרעות קצב גם באמצעות סטטוסקופ, אך בכל מקרה נדרש תהליך אבחון המשתמש בבדיקות מתקדמות יותר. בעזרת בדיקת הולטר לב (אין לבלבל עם הולטר לחץ דם המודד לחץ דם) ניתן לעקוב אחר קצב פעימות הלב לאורך יממה שלמה. בדיקות דם וכן בדיקות מעבדה נוספות עשויות לגלות שינויים ברמות אנזימים שונים, המעידים על אי סדירות בפעולת הלב. כך גם בדיקות ארגומטריה וכן אקו לב במאמץ שהינן בדיקות מבוקרות המסייעות באבחנה ברורה של הפרעות קצב ומחלות לב שונות.
טיפול בהפרעות קצב – ניתן בהתאם למקור ההפרעה ותסמיניה
הרפואה המודרנית מציעה מגוון טיפולים יעילים להפרעות קצב. הבחירה בטיפול תלויה בחומרת התופעה, במקור שלה ובתסמינים השונים. בין הטיפולים השכיחים ניתן למנות: מכת חשמל, ניתוח לצריבת הסיב הגורם להפרעה, השתלת קוצב לב, תרופות להסדרת הקצב ועוד. ישנם מקרים קלים של הפרעות קצב, בהם אין צורך בטיפול אקטיבי אלא במעקב בלבד.
