מהו התקף לב
התקף לב או כפי שכל קרדיולוג יכנה אותו “אוטם שריר הלב”, הינו אירוע המתרחש באופן פתאומי כאשר עקב חסימה בזרימת הדם לשריר הלב, חמצן אינו מגיע ללב. ככל שהחסימה נמצאת במקום גבוה במעלה כלי הדם, הדבר יגרום לפגיעה נרחבת יותר בשריר הלב, וככל שהחסימה ממוקמת נמוך יותר – גם הנזק יהיה קטן יותר. התקף לב הינו גורם לאי ספיקת לב, להפרעות קצב לבביות, ובמקרים מסוימים אף עלול לגרום לדום לב.
✅ קרדיולוג בכיר
✅ מנהל מחלקה לקרדיולוגיה לא פולשנית בשיבא
✅ ייעוץ, אקו לב ואקו לב במאמץ
תסמיני התקף לב – אור אדום המחייב התייחסות
תסמיני התקף לב יכולים להיות שונים בין אדם אחד למשנהו, ואפילו בין התקפים חוזרים אצל אותו אדם. עם זאת, ישנם כמה תסמינים אופייניים להתקף לב: כאב או לחץ בחזה, כאב או אי נוחות בפלג הגוף העליון, קוצר נשימה לרבות במצב מנוחה או פעילות מתונה. פעמים רבות תסמינים אלו מלווים בתחושות זיעה קרה, בחילה או הקאות, חולשה וסחרחורות. טיפול מהיר בהתקף לב עשוי להיות יעיל ביותר ואף להציל חיים, לפיכך מן הראוי להתייחס מיידית להופעת תסמינים מחשידים ולהזעיק עזרה ראשונה. הדבר אמור הן לגבי אנשים עם היסטוריה אישית או משפחתית של מחלות לב, והן אצל כאלה שלכאורה אינם נמנים בקבוצת סיכון למחלות לב.
בדיקות לאבחון מחלות לב ובכללן התקפי לב
אנשים רבים עוברים בדיקות לאבחון מחלות לב ובכללן התקפי לב – בין אם במצב חירום, ובין אם במסגרת בדיקות תקופתיות לאנשים עם גורמי סיכון למחלות לב, לספורטאים ועוד.
אבחון התקף לב או מחלות לב בכלל מתבצע במסגרת אחת או יותר מהבדיקות הבאות:
- אק”ג – הבדיקה הראשונית, הנפוצה והפשוטה ביותר לאבחון התקף לב ובעיות לבביות אחרות. במהלך הבדיקה המציגה את נתוני הפעילות החשמלית של הלב, ניתן לאבחן התקף לב וכן את דרגת חומרתו, מיקום החסימה וסיווג האוטם.
- בדיקות דם – כשממצאי בדיקת האק”ג אינם חד משמעיים, נוהגים לבצע בדיקות דם שיכולות לקדם את האבחנה. בדיקת דם רגילה, כדוגמת זו המתבצעת במסגרת בדיקות מעבדה שגרתיות, יכולה לאשר חשד להתקף לב או מחלת לב איסכמית אם היא מצביעה על עלייה ברמת אנזימים מסוימים כמו טרופונין או CK ו/או עלייה בהמוגלובין. לפיכך, נהוג לבצע במיון בדיקות מעבדה כמו ספירת דם, אלקטרוליטים, סוכרים ושומנים, כדי להגיע לאבחנה ברורה יותר.
- הולטר לב – בדיקת הולטר לב מתבצעת ע”י חיבור הנבדק למכשיר אק”ג נייד שמתעד את הפעילות החשמלית של הלב במהלך יממה. לרוב הבדיקה מבוצעת לאור תלונות על דפיקות לב חזקות או לא סדירות שאינן נצפות באק”ג נקודתי רגיל. בעזרת הולטר לב ניתן לגלות הפרעות קצב שונות ובעיות בפעולת הלב. אין לבלבל בין בדיקה זו לבין הולטר לחץ דם. הולטר לחץ דם, כשמו כן הוא, מודד את לחץ הדם של הנבדק במהלך יממה שלמה.
- ארגומטריה – בדיקת מאמץ שבמהלכה נבדקת פעילות הלב בעת מאמץ מבוקר תוך רישום אק”ג. בדיקת ארגומטריה מומלצת לאנשים עם גורמי סיכון למחלות לב ויתר לחץ דם, ולמי שחווה כאב בחזה או תסמינים אחרים שאופייניים למחלות לב.
- אקו לב במאמץ – בדיקת אולטרסאונד שבוחנת את תפקוד הלב במצב מנוחה ולאחר מאמץ גופני. השוואת הממצאים מסייעת לאבחן בעיות לב. אקו לב במאמץ מתבצע לעיתים כדי להחליט אם קיים צורך בצנתור או ניתוח לב, או כדי להעריך אם חולה לב יכול לעמוד בניתוח מתוכנן כלשהו.
- צנתור אבחנתי – הליך פולשני שמבצע קרדיולוג, המשתמש בצנתר שמוחדר דרך עורק, ואשר ניתן לאבחן באמצעותו מחלות לב בצורה מדויקת. היתרון הוא שבמידה ומתגלה חסימה, ניתן לפתוח אותה במהלך הצנתור עצמו.
- מיפוי לב – בדיקה המדגימה את זרימת הדם ואספקתו לאזורי הלב השונים. בעזרתה ניתן להעריך את מצב הלב וכן את הצורך בצינתור או בניתוח מעקפים.
במקרה התקף לב – זריזות מצילה חיים
הזמן הוא גורם מרכזי בטיפול בהתקף לב. לכן, כאשר מופיעים תסמינים המעלים חשד להתקף לב, יש להזעיק מיד אמבולנס שיוכל לספק טיפול מהיר ומציל חיים. כאשר התקף לב גורם להפרעה בקצב הלב, יש להחזיר את הלב לפעולה מהר ככל האפשר – אם באמצעות מכשיר דפיברילטור המצוי בהישג יד ואם בביצוע עיסוי לב. מדובר במיומנות מצילת חיים שניתן לרכוש גם בקורס החייאה בסיסי.
