רציף הרברט סמואל 46, תל אביב 03-771-2804 א'-ה' 08:00 - 20:00 ו' 08:00 - 14:00
Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages

איידס HIV

עמוד הביתבלוג › איידס HIV

מהי מחלת איידס HIV?

מחלת האיידס הידועה כתסמונת הכשל החיסוני הנרכש, נגרמת כתוצאה מהידבקות בנגיף HIV . ניתן להידבק במחלה במגע בין נוזל גוף המכיל את

איידס HIV
איידס HIV

הנגיף (דם או זרע) לבין פצע, זרם דם או רירית של הנדבק. מגע כזה יכול להיווצר במהלך קיום יחסי מין לא מוגנים, בשימוש בדם נגוע או במכשור מזוהם בנגיף, או בהעברת המחלה מאם לתינוקה במהלך ההיריון, הלידה או ההנקה.  למרות שמדובר במחלה שניתן להידבק בה דרך מגע מיני, ההתייחסות אליה שונה ממחלת מין רגילה הן במישור של בדיקת מחלות מין והן במישור טיפול במחלת מין.

הנגיף יכול להישאר בגוף שנים לאחר ההדבקה מבלי שהמחלה עצמה תפרוץ. אדם הנושא את הנגיף אך אינו חולה עדיין נקרא נשא. מחלת האיידס פוגעת במערכת החיסונית של האדם וכתוצאה מכך עם התקדמותה מופיעים אצל החולה זיהומים שונים, לרבות כאלה שאינם תוקפים אנשים עם מערכת חיסונית תקינה. בעבר ולפני שפותחו תרופות נגד איידס, המחלה הייתה קטלנית.

 

תסמיני איידס

לעיתים עוברות יותר מ-10 שנים מרגע ההידבקות במחלה ועד שמופיעים סימניה הראשונים. זמן הופעת התסמיני איידס משתנה בין אדם אחד למשנהו ותלוי בפרמטרים של בריאות בסיסית, אורח חיים או טיפול תרופתי שיכול לעכב את ההתפרצות.  בשלב הראשוני שלאחר ההדבקה, חלק מהנשאים אינם חשים דבר וחלקם חווים תסמינים המזכירים תסמיני שפעת: חום, צמרמורת, פריחה, התנפחות של בלוטות הלימפה, כאבי גרון, כיבים בפה, הזעה לילית וכו'. ככל שהמחלה מתקדמת ותפקוד מערכת החיסון יורד, מתחילים להופיע בגוף זיהומים שונים. כמו כן, ישנם חולים שלוקים בגידולים ממאירים, מחלות נוירולוגיות, פגיעה בכליות. בהתאם לכך, מופיעים תסמינים שונים האופייניים למחלות אלו.

 

כיצד מאבחנים איידס?

איידס אינו מאובחן על ידי בדיקת מחלות מין הכרוכה לרוב בלקיחת ביופסיה, כשם שרופא עור ומין לא יכול לגלות איידס רק דרך בדיקה גופנית. יחד עם זאת, ניתן לגלות נשאים או חולים באיידס באמצעות בדיקות דם הנמנות על בדיקות מעבדה רגילות.  בדיקות איידס יכולות לזהות הימצאות נוגדנים ל־HIV  עם חלוף 3 חודשים מההידבקות בנגיף. אם רוצים לבצע אבחון בשלב מוקדם יותר, ניתן לעבור בדיקה לגילוי אנטיגן p24  – חלבון של הנגיף שרמתו בדם עולה זמן קצר לאחר שהאדם נדבק.  לרוב נוקטים בשתי הבדיקות, וכאשר לפחות אחת מהן חיובית, מבצעים בדיקה נוספת בשם תספיג חלבון שאמורה לזהות ודאית שמדובר בנוגדני איידס.

 

טיפול באיידס

טיפול באיידס שונה מכל טיפול במחלת מין הניתן על ידי רופא עור ומין. כיום יש למעלה מ-20 תרופות לטיפול באיידס אשר משתייכות ל-6 קבוצות שונות. לרוב נהוג לטפל בקוקטייל הכולל מינימום 3 תרופות מ-2 קבוצות שונות.  בחירת הטיפול תלויה במחלות הנלוות לאיידס, לתופעות הלוואי ולעמידות הנגיף בפני תרופות שונות אותה ניתן לבחון על ידי בדיקות מעבדה מיוחדות. זמן קצר לאחר תחילת הטיפול וכן לכל אורכו, בודקים את יעילותו על ידי בדיקת עומס נגיפי בדם ובדיקת רמת תאי דם לבנים מסוג CD4 . במקרה שזוהו רמות נמוכות של התאים, לרוב ניתן טיפול מונע כנגד זיהומים המאפיינים חולי איידס.