סוגי אפילפסיה

מחלת אפילפסיה לסוגיה

אפילפסיה היא שם כולל להפרעות נוירולוגיות הנגרמות מהתפרצות פעילות חשמלית בלתי תקינה בתאי העצב במוח. המחלה מאופיינת בעיקר

בהתקפי פרכוס חוזרים. כיום ידוע על עשרות סוגי אפילפסיה הנובעים מגורמים שונים שמחוללים את ההתפרצות החשמלית. רוב מקרי האפילפסיה ניתנים לטיפול והלוקים בהם זוכים להחלים. לעומת זאת סוגים מסוימים של מחלת אפילפסיה עלולים לגרום לנזק בריאותי חמור ואף למוות.

הסיווג העיקרי הוא בין אפילפסיה כללית שהמקור להתפרצותה הוא פעילות חשמלית בלתי תקינה המתחילה בכל המוח בבת אחת, לעומת אפילפסיה מוקדית שמקורה הוא בפעילות חשמלית לא תקינה המתרחשת בחלק אחד במוח. ישנם תתי סוגים שונים בכל אחת משתי הקבוצות הללו.

האבחנה של סוג האפילפסיה נעשית על ידי נוירולוג, המבצע בדיקה קלינית וכן בדיקות עזר שונות. במאמר זה נציג בקצרה מספר סוגים של אפילפסיה.

אפילפסיה רולנדית שפירה – סוג של אפילפסיה בילדים, שלרוב מאובחנת לאחר גיל 3, מגיעה לשיאה סביב גיל 8 וחולפת לאחר גיל 18-14.  ברוב המקרים אין צורך לטפל באפילפסיה מסוג זה אלא אם החולה סובל מתדירות התקפים גבוהה או מאירועים ממושכים. במקרים כאלה יינתן טיפול תרופתי.

Infantile Spasms או תסמונת וסט – הפרעה אפילפטית נדירה שמופיעה בד”כ בתינוקת בני 12-3 חודשים. בין הגורמים לאפילפסיה זו נמנות מחלות שונות של המוח כמו דלקת קרום המוח, הידרוצפלוס ועוד. מדובר באפילפסיה קשה יחסית, המטופלת על ידי תרופות, ובמידה ואלו אינן יעילות – על ידי דיאטה קטוגנית.

אפילפסיה מיוקלונית של גיל הנעורים או תסמונת יאנץ – סוג אפילפסיה כללית שכיח יחסית, המאובחן בגיל הנעורים. התסמונת הינה גנטית ומועברת בתורשה. היא מאופיינת בהתקפי ניתוק,  התקפים מיוקלוניים בהתעוררות משינה והתקפים טונים-קלוניים. ב-90% מהמקרים טיפול באפילפסיה זו ע”י תרופות הינו יעיל.

אפילפסיה של האונה הרקתית – אפילפסיה מוקדית שההתקף ממוקם באונה הרקתית. חולים בסוג זה של אפילפסיה סובלים מהתקפים שונים: התקף חלקי פשוט שלא פוגע בהכרה ונמשך כדקה, התקף חלקי מורכב שפוגע בהכרה וביכולת התקשורת של החולה ונמשך כ-2 דקות, והתקף טוני קלוני כללי משני הנמשך כ-3 דקות, מתחיל כהתקף מוקדי פשוט או מורכב וממשיך להתקף טוני קלוני שמאופיין ברעידות בלתי נשלטות בשרירים.

אפילפסיה של ניתוקים בילדות או פיקנולפסיה – אפילפסיה כללית אדיופטית שמופיעה בדרך כלל בקרב ילדים בריאים בגילאי 10-4. אפילפסיה זו מאופיינת בהתקפי ניתוק קצרים של מספר שניות שחוזרים מאות פעמים ביממה ללא גירוי חיצוני. באחוז גבוה מהמקרים יהיה סיפור משפחתי של אפילפסיה מסוג זה. אבחנת התסמונת מבוססת על דפוס פעילות חשמלית מוחית אופיינית, שניתן לזהותה על ידי בדיקת EEG  רגילה או בדיקת EEG בחסך שינה.

אפילפסיה מיוקלונית מתקדמת – תסמונת אפילפטית נדירה המאופיינת בהתקפי פרכוס, המשולבים בהתדרדרות נוירולוגית שמערבת בעיות קואורדינציה ודמנציה.

אפילפסיה פוטוסנסיטיבית – סוג אפילפסיה המתאפיין בהתקפים שנוצרים עקב חשיפה לגירוי חזותי מסוים בעל תבנית קבועה בזמן/מרחב. יש שונות רבה בטבעם המדויק של הגירויים שגורמים להתקף האפילפטי.

סטטוס אפילפטיקוס – מצב המאופיין בהתקף אפילפטי שנמשך מעל לחצי שעה, או בהתקפים אפילפטיים שבאים האחד אחרי השני במשך חצי שעה, מבלי שהחולה חוזר להכרה בין התקף להתקף. המצג הזה שונה מאוד מהתקף אפילפטי סטנדרטי שנמשך 5 דקות לכל היותר. עם זיהויו של התקף כזה, יש להזעיק עזרה רפואית מיידית שכן הוא מהווה סכנת חיים.

תסמונת לנוקס-גסטו – סוג אפילפסיה המופיע אצל ילדים בגילאי 6-2. התסמונת מאופיינת בהופעת התקפים מסוגים שונים, שלעיתים מלווים בבעיות התנהגותיות, פסיכולוגיות ושכליות. ההתקפים עלולים לגרום לנפילות, וילדים רבים עם התסמונת סובלים מעיכוב בהתפתחותם הפסיכומוטורית. מדובר באפילפסיה יחסית קשה לטיפול.

ישנם עוד סוגי אפילפסיה רבים וביניהם תסמונת לנדאו-קלפנר, אנצפליטיס על שם רסמוסן, תסמונת רט, אפילפסיה של מים חמים, אפילפסיה של הבטן, אפילפסיה וסתית ועוד.