אפילפסיה בילדים

על אפילפסיה בכלל ועל אפילפסיה בילדים בפרט

מחלת האפילפסיה הידועה גם בשמות כפיון או מחלת הנפילה, הינה הפרעה נוירולוגית שמאופיינת  בפרכוסים חוזרים. התקפי פרכוס אלה נגרמים

מהתפרצות של פעילות חשמלית בלתי תקינה בתאי העצב של המוח. אפילפסיה יכולה להופיע בכל גיל אך ברוב המקרים היא מאובחנת לפני גיל 20.

על פי הערכות מחקריות, כ-70% מחולי האפילפסיה בילדות, לא יסבלו ממנה בבגרותם.

סוגי אפילפסיה בילדים

סוגי הפרכוסים האפילפטיים בקרב מבוגרים וילדים כאחד תלויים במיקומה של הפעילות החשמלית במוח ובעוצמתה. ישנם התקפים כלליים, התקפים מוקדיים פשוטים או התקפים מוקדיים מורכבים, שלכל סוג מאפיינים משלו והתייחסות בהתאם. עם זאת קיימות הפרעות אפילפטיות שהינן ייחודיות לילדים, והעיקריות שבהן הינן:

Infantile Spasms- פרכוסים קשים שמופיעים אצל תינוקות בני פחות משנה. חשוב מאוד לאבחן פרכוסים כאלה במהירות האפשרית ולטפל בהם מוקדם ככל האפשר. לרוב הטיפול הניתן הוא הזרקת סטרואידים.

אפילפסיה רולנדית שפירה – סוג שכיח יחסית של אפילפסיה שפירה, המופיעה בתקופת הילדות. לרוב היא מאובחנת אצל ילדים בני 13-3. היא מגיעה לשיא חומרתה  סביב גיל 9-8, ולרוב חולפת סביב גיל 18-14. לרוב, המחלה מגיבה טוב לטיפול תרופתי.

אפילפסיה של גיל הנעורים – אפילפסיה המופיעה בגיל הנעורים, ודורשת אבחון מדויק לפיו ניתן להתאים טיפול תרופתי הולם.

גורמים לאפילפסיה בילדות

ביותר ממחצית ממקרי אפילפסיה בילדים, קיים קושי באבחון הגורם למחלה. במקרים בהם התקפים אפילפטיים מתפתחים בחודשי חייו הראשונים של התינוק, הדבר עלול לנבוע לרוב מחוסר חמצן  בלידה או מדימום מוחי, שבעטיים נגרם נזק מוחי. אפילפסיה בינקות יכולה לנבוע גם מנזק מוחי שנגרם עקב מחלה גנטית או כתוצאה ממום מוחי מולד. אצל ילדים חולי אפילפסיה בגיל בית הספר היסודי יש שכיחות למחלות אפילפטיות על רקע תורשתי. אפילפסיה בילדות יכולה לנבוע גם מגידול מוחי, אך לא מדובר בגורם שכיח למחלה.

אבחון אפילפסיה בילדים

לאחר שילד חווה התקף אפילפסיה בפעם הראשונה, יש לפנות ללא דיחוי לייעוץ ובדיקה ראשונית אצל נוירולוג ילדים. בשלב ראשון הנוירולוג יאסוף מידע באשר לאופיו של ההתקף, ההיסטוריה הרפואית המשפחתית, גורמי סיכון אפשריים ועוד. הבדיקה הבסיסית לאבחון אפילפסיה היא בדיקת EEG (בדיקת אי אי גי’). לעיתים, נוירולג ילדים ימליץ לאשפז את הילד לצורך ביצוע בדיקת EEG משולבת וידאו רציף, שבעזרתה ניתן לתעד תמונה קלינית בעת התקף. במקרה של אפילפסיה מוקדית, יש ומפנים את הילד לבדיקת MRI .

טיפול באפילפסיה בילדים

אפילפסיה המופיעה אצל ילדים מחייבת התייחסות טיפולית מיוחדת. זאת מכיוון שהיא עלולה להשפיע על מגוון תחומים, המשפיעים על התפתחותו של הילד בהיבטים שונים, לרבות רגשיים וחברתיים.

הטיפול הקונבנציונלי הוא תרופתי. קיימות תרופות שונות המטפלות באפילפסיה ביעילות. אצל כ-50% מהילדים – התרופה הראשונה תטפל בהתקפים בהצלחה. אצל 25% מהילדים, ההתקפים יימנעו על ידי התרופה השנייה או בשילוב בין כמה תרופות. 25% מהמקרים הינם עמידים לטיפול תרופתי, מה שעלול להצביע על מחלה עמידה. כאשר ילד שטופל תרופתית אינו סובל מהתקפים לאורך מספר שנים, נוירולוג עשוי להמליץ על הפחתת המינון התרופתי בהדרגה עד לאפס.

במקרים של אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי, יש אפשרות לטיפולים אחרים כגון: התערבות כירורגית על ידי הסרת המוקד האפילפטי, דיאטה קטוגנית המבוססת על שומנים והימנעות מפחמימות וחלבונים או השתלת קוצב וגאלי.