רציף הרברט סמואל 46, תל אביב 03-771-2804 א'-ה' 08:00 - 20:00 ו' 08:00 - 14:00
Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages

אפילפסיה

עמוד הביתבלוג › אפילפסיה

מהי אפילפסיה?

מחלת אפילפסיה הנקראת בעברית כפיון, הינה תוצר של הפרעות נוירולוגיות אשר מאופיינות בהתקפי פרכוס חוזרים. פרכוסים אלה נגרמים כתוצאה מהתפרצותה של פעילות חשמלית משובשת בתאי העצב של המוח. התגובות הפיזיות הקיצוניות המתרחשות במהלך התקף אפילפסיה, כגון פרכוסים,

אפילפסיה
אפילפסיה

רפיון או קפאון שרירים, עלולות לפגוע באדם הלוקה בהן. אין גיל מוגדר שבו לוקים באפילפסיה, עם זאת יש מקרים רבים של אפילפסיה בילדים וכן לאחר גיל 60. ברוב המקרים, ילדים שחלו באפילפסיה יפסיקו לחוות התקפים עם העלייה בגיל.

 

הגורמים לאפילפסיה

למרות שאצל כמחצית מחולי האפילפסיה לא נמצא גורם ברור למחלה, ניתן לסווג את הגורמים למחלה בהתאם לחלוקה הבאה:

  • גורמים גנטיים – ישנם גנים מסוימים שפגם בהם עלול לגרום לאפילפסיה. כשקיימת היסטוריה משפחתית של אפילפסיה, יש סבירות גבוהה שמדובר בגורם גנטי.
  • בעיה מבנית – כאשר מבנה המוח ניזוק מסיבה כלשהי כגון גידול, שבץ מוחי או חבלת ראש.
  • זיהומים במוח שהמקור שלהם הוא חיידק, וירוס או פטרייה, וכן זיהום תוך רחמי שעלול לפגוע בעובר.
  • הפרעות מטבוליות כתוצאה ממצבים בריאותיים שונים.
  • מחלות דלקתיות שפוגעות במוח.

 

תסמיני אפילפסיה

התסמין הראשי של אפילפסיה הוא התקף הפרכוס. עם זאת, מכיוון שקיימים סוגי פרכוסים שונים, גם התסמינים המאפיינים כל סוג הם שונים, וביניהם נמנים: מצמוצים, בהייה, תנועות חוזרות בגפיים שמלוות לעיתים באיבוד הכרה או התנהגות/תחושות חריגות.

 

סוגי פרכוסים

ישנם סוגי אפילפסיה שונים המסווגים בהתאם לסוגי הפרכוסים. החלוקה העיקרית הינה בין פרכוסים מוקדיים לפרכוסים כלליים. אלו נבדלים במקור ממנו מתחילה הפעילות החשמלית המשובשת. בפרכוסים המוקדיים מקור הפעילות הבלתי תקינה הינו באזור אחד של המוח, ואילו בפרכוסים הכלליים הפעילות החשמלית מתחילה בכל המוח בבת אחת.

 

איך מאבחנים אפילפסיה?

אפילפסיה מאובחנת על ידי נוירולוג לאחר שהוא אוסף את כל המידע הקליני המתאר את הפרכוסים שהתרחשו, ועורך בדיקה נוירולוגית מלאה. מכיוון שלרוב, הבדיקה הנוירולוגית שלא מתבצעת בעת התקף תהיה תקינה, נדרשות גם בדיקות  נוספות. בדיקות העזר נועדו לסייע באבחנה, לזהות את סוג האפילפסיה והגורם למחלה, לקבוע צפי (פרוגנוזה) למחלה ולהתאים לה טיפול מיטבי. בין בדיקות אלה נמנות: בדיקת EEG רגילה, בדיקת EEG בחסך שינה או בדיקת ניטור משולב של וידאו ו-EEG, וכן בדיקות CT מוח או MRI מוח, המאפשרות הדמיה תפקודית ואנטומית של המוח.

דרכי טיפול באפילפסיה

טיפול באפילפסיה נועד למנוע את הפרכוסים, ולאפשר למטופל לחזור לתפקוד רגיל בשגרת היום עם מינימום תופעות לוואי. בדרך כלל הטיפול הראשוני המוצע הינו תרופתי ורמת יעילותו גבוהה. במידה והטיפול התרופתי אינו מועיל, הנוירולוג יבחן אופציות שונות בהתאמה לכל מטופל וסוג האפילפסיה שלו. בין האפשרויות הטיפוליות נמנים: ניתוח לכריתת המוקד האפילפטי, השתלת קוצב וגלי, או דיאטה קטוגנית מפוקחת המבוססת בעיקר על שומנים ומעט מאוד פחמימות וחלבונים.