בדיקת הורמונים

בדיקת הורמונים בתל אביב מדיקל סנטר

בדיקת דם להורמונים, המשמשת עבור אבחון של מגוון מחלות ומצבים רפואיים שונים, מהווה חלק ממערך הבדיקות האנדוקריני של תל אביב מדיקל סנטר. בדיקה זו, שמתבצעת באמצעות בדיקות מעבדה פשוטות כחלק מבדיקת הדם, הינה חשובה במיוחד עבור אבחון של מצבים שונים בכל אוכלוסיות המטופלים. בדיקות פרופיל הורמונלי הן חשובות במיוחד, לא רק עבור מחלות אנדוקריניות, אלא גם בהקשר של מצבים רפואיים רבים אחרים הקשורים לרפואת האישה והגבר, לרפואה פנימית, לאונקולוגיה וכמעט לכל תחום רפואי אחר.
בדיקת הורמונים ניתן לבצע בתל אביב מדיקל סנטר באופן מהיר ומקצועי, עם קבלת פירוש מלא ומפורט של אנדוקרינולוג מומחה לאחר מכן. ניתן לקבל את השירות בתל אביב מדיקל סנטר עם החזר מלא או חלקי עבור בעלי ביטוחים משלימים מתאימים ועבור בעלי ביטוח בריאות פרטי.

לקבוע תור לבדיקת הורמונים

037712804

כיצד ומתי מבצעים בדיקות פרופיל הורמונלי?

בדיקות פרופיל הורמונלי מתבצעת כחלק מבדיקות הדם הסטנדרטיות עבור מרבית המטופלים. בדיקת הורמונים מקיפה כזו מתבצעת בדרך כלל כאשר ישנו חשד ספציפי למחלה אנדוקרינית. המערכת האנדוקרינית, מערכת הבלוטות המפרישות בגוף, אחראית על מאזן ההורמונים בגוף שלנו ומווסתת כמעט כל תהליך פיזיולוגי באשר הוא. החל במצב הרוח שלנו, דרך מערכת העיכול שלנו ועד מערכות הרבייה – הכול מתווך דרך הורמונים שצריכים להיות במאזן בריא האחד מול השני. כאשר ישנה חריגה מהמאזן הזה, בין אם בשל פגיעה במערכת האנדוקרינית עצמה ובין אם בשל פגיעה מערכתית רחבה יותר, התופעות הפיזיולוגיות יכולות להיות משמעותיות בהתאם. משום כך, בדיקת דם להורמונים מהווה חלק בסיסי ובלתי נפרד מבדיקות המעבדה השגרתיות, כאשר בהתאם לצורך מרחיבים את פרופיל ההורמונים שנבדקים.

אילו הורמונים ניתן לבדוק, ומה המשמעות של כל אחד מהם?

כפי שאתם בוודאי מבינים, בדיקת הורמונים בודקת מגוון רחב של הורמונים שקיימים בגוף שלנו בכמויות שונות. כדאי להכיר את ההורמונים השונים ואת תפקידם בכדי להבין מה המשמעות של הבדיקה ותוצאותיה. צירפנו עבורכם פירוט של חלק משמעותי מההורמונים הנבדקים במסגרת בדיקות פרופיל הורמונלי:

• אינסולין

אחד ההורמונים המוכרים ביותר והמשמעותיים ביותר בגוף שלנו, האינסולין מופרש מתאי בטא שנמצאים בלבלב שלנו, והוא אחראי על כניסת סוכר ממערכת הדם לרקמות הגוף השונות. ההקשר בו אינסולין מוכר ביותר הוא זה של מחלת הסכרת – כאשר בסכרת סוג 1 (“סכרת נעורים”, כפי שנקראה בעבר) תאי הבטא בלבלב לא מתפקדים וישנו מחסור באינסולין, ובסכרת סוג 2 יש פגיעה ברגישות הרקמות השונות לאינסולין. בהתאם לכך, ערכי אינסולין נמוכים מהנורמה יכולים להעיד על סכרת סוג 1, ואילו ערכים גבוהים יכולים להעיד על סכרת סוג 2 (הגוף מייצר יותר אינסולין בשביל לפצות על ירידת הרגישות של הרקמות), או על גידול בלבלב שמפריש אינסולין (אינסולינומה).

לקבוע תור לבדיקת הורמונים

037712804

• הורמוני תריס

ישנם שלושה הורמונים מרכזיים הקשורים בפעילותה של בלוטת התריס – TSH, T3 ו-T4. החשובים מתוכם הם ה-T4 (הידוע גם בתור תירוקסין), שהוא ההורמון העיקרי המופרש מבלוטת התריס, וכן TSH (Thyroid Stimulating Hormone, הורמון מגרה בלוטת תריס), שהוא ההורמון העיקרי שמווסת את פעילות בלוטת התריס. ההורמונים האלה נמדדים כאשר ישנו חשד להפרעה בפעילות בלוטת התריס (חשד שיכול לעלות ממגוון רחב של סימפטומים, כמו תחושת חום או קור וכן שינויים בלחץ הדם). TSH גבוה ו-T4 נמוך מעידים, לדוגמה, על תת-פעילות של בלוטת התריס, משום שהמוח מייצר יותר TSH על מנת לפצות על ייצור ה-T4 הנמוך. המצב ההפוך (TSH נמוך ו-T4 גבוה) יכול להעיד על פעילות יתר של הבלוטה. מצבים אחרים (עלייה או ירידה בכל ההורמונים ביחד) יכולים להעיד על מחלה דלקתית של הבלוטה ובמצבים מסוימים גם על גידול בה.

• PTH

שמו המלא של ההורמון הוא Parathyroid Hormone. למרות שמו הוא לא קשור לבלוטת התריס אלא לבלוטות יותרת התריס, שאמנם נמצאות אנטומית על בלוטת התריס אבל לא קשורות אליה פיזיולוגית. בלוטות אלה, דרך ההורמון המופרש מהן, אחראיות על משק הסידן והזרחן בגוף, וכך למעשה משפיעות על מערכות פיזיולוגיות רבות, בעיקר על הכליות ועל בנייה ופירוק של עצמות. הפרעה בייצור ה-PTH יכולה להעיד על תהליכי פירוק עצם מוגברים (בשל גידול או מצב אוסטיאופורוטי), תת-פעילות של הבלוטה, כשל כלייתי ומצבים רבים אחרים.

• קורטיזול

סטרואיד המופרש מבלוטת יותרת הכליה הידועה גם בתור אדרנל. זהו הורמון בעל חשיבות עצומה – החל בגיוס והפעלה של מערכת החיסון שלנו וכלה בחילוף החומרים שלנו. ישנן מחלות רבות המשפיעות על כמות הקורטיזול בגוף. החשובות שבהן הפוכות בדיוק אחת מהשנייה – קושינג ואדיסון. מחלת קושינג היא מחלה של הפרשת יתר של קורטיזול (בדרך כלל בשל גידול שפיר בבלוטת האדרנל) והיא מתבטאת בהשמנה, התעגלות של הפנים (פני ירח), עלייה בסוכר, עצבנות ועלייה בלחץ הדם. מנגד, מחלת אדיסון נובעת מחוסר הפרשה של קורטיזול (בשל פגיעה ראשונית או שניונית באדרנל), והיא מתבטאת בדיוק בתסמינים הפוכים – תחושת חולשה, ירידה במשקל, עייפות, ירידה בלחץ הדם וכדומה.

• אלדוסטרון

הורמון נוסף המופרש מהאדרנל, שאחראי בעיקר על ויסות לחץ הדם בגוף. פעולתו מווסתת בעצמה על ידי שני הורמונים נוספים המופרשים בכליה – רנין ואנגיוטנסין. לחץ דם גבוה שלא מצליח להתאזן גם תחת טיפול תרופתי, יכול להעיד על הפרשת יתר של אלדוסטרון, שנובעת לרוב מפגיעה בפעילות הכליה או הלב. מנגד, ירידה ברמת ההורמון יכולה להעיד על פגיעה באדרנל כתוצאה ממחלת אדיסון.

לקבוע תור לבדיקת הורמונים

037712804

• ADH

הורמון שאחראי על משק הנוזלים בגוף. Anti-Diuretic Hormone, כלומר הורמון מונע השתנה – כמותו בגוף משתנה בהתאם לכמות הנוזלים בגוף והיא משפיעה על הצורך שלנו לתת שתן. כאשר ישנו עודף נוזלים, ישנה ירידה ב-ADH במצב בריא ואנחנו מרגישים צורך להתפנות. כאשר ישנו מחסור בנוזלים, ישנה עלייה בהורמון שמונעת מאיתנו לתת שתן. זהו הורמון חשוב, שנבדק בעיקר כאשר ישנו חשד לפגיעה במשק הנוזלים בגוף, כמו למשל במצב של סכרת תפלה (Diabetes Insipidus) או המצב ההפוך הנקרא SIADH (סינדרום פעילות לא תקינה של ADH). החשד למצבים אלה עולה בעקבות תלונות על ריבוי או מיעוט במתן שתן, תחושות יובש וכדומה.

• EPO

אריתרופויטין, ההורמון המרכזי האחראי על ייצור תאי הדם האדומים שלנו. ההורמון מיוצר בכליה, והוא מווסת על ידי כמות החמצן המגיעה לכליה. כאשר כמות החמצן המגיעה לכליה היא נמוכה, כשהחמצן נישא על גבי כדוריות הדם האדומות, הפרשת ה-EPO עולה והגוף מרגיש שישנו צורך לייצר יותר כדוריות דם אדומות. ניתן להבין שמצב שבו הגוף מייצר פחות חמצן בכדוריות הדם או פחות כדוריות דם, שאנחנו מכירים גם בתור אנמיה, הוא מצב בו תהיה הפרשת יתר של EPO. המצב ההפוך – תת הפרשה של EPO בשל ריבוי כדוריות אדומות – נקרא פוליציטמיה.

• FSH

הורמון FSH מוכר בעיקר בהקשר של בדיקת הורמונים לאישה, וכפי שניתן להבין משמו (Follicle Stimulating Hormone) הוא אחראי בנשים על יצירת ביציות ומווסת הפרשה של אסטרוגן (הורמון מוכר נוסף). כך הוא משפיע על היכולת להיכנס להריון ועל המחזור החודשי. עם זאת, גם בגברים הוא בעל תפקיד חשוב – ייצור תאי הזרע בצינורות האשך. ירידה בייצור ההורמון יכולה להעיד בנשים על שחלות פוליציסטיות, אי-ספיקה שחלתית והפרעות נוספות הקשורות לשחלה (תסמונות גנטיות בעיקר). במסגרת בדיקת הורמונים לגבר ירידה ב-FSH יכולה להעיד על פגמים גנטיים הקשורים לפגיעה בייצור הזרע ובסימני המין הגבריים ככלל.

• LH

עוד הורמון שמוכר לנו בהקשר של נשים בעיקר. הורמון זה אחראי על יצירת הגופיף הצהוב כחלק מהמחזור החודשי. גם אצל גברים יש לו תפקיד חשוב – הוא מווסת את ייצור הטסטוסטרון. גם כאן, הפרעות בייצור הורמון LH (במקרה זה עלייה) יכולות להעיד על כשל ועל מחלות שחלתיות בנשים, ואילו ירידה בהורמון יכולה להצביע על תת פעילות של בלוטת יותרת המוח (ההיפופיזה) האחראית על הפרשתו. בגברים, ירידה בהורמון יכולה להוות סימן ראשוני לאימפוטנציה.

• טסטוסטרון

ההורמון המרכזי במערכת המין הגברית, שאחראי על התפתחות מערכת המין וגדילתה. אצל גברים הוא מיוצר באשכים ואצל נשים בשחלות. ירידה בהפרשת הטסטוסטרון יכולה לגרום לחוסר התפתחות של סימני מין גבריים ובגיל מבוגר לבעיות פריון. עלייה משמעותית בערכי הטסטוסטרון יכולה להעיד על גידולים באשכים או בשחלות, ותתבטא בשיעור יתר (בגברים ובנשים), הופעת פצעי אקנה וכן פגיעה במחזור החודשי בקרב נשים.

לקבוע תור לבדיקת הורמונים

037712804

• פרולקטין

הורמון החלב, שאחראי בנשים על התפתחות השדיים ועל ייצור החלב בהם בעת ההיריון ואחריו. אצל גברים אין לו תפקיד ספציפי אך יש מאזן בסיסי שלו בגוף. גם הוא מיוצר ומופרש בהיפופיזה (בחלקה הקדמי), ועלייה משמעותית שלו יכולה להיות סימן לפרולקטינומה – גידול מפריש פרולקטין. מלבד זאת, ישנן תרופות פסיכיאטריות הפוגעות במאזן הפרולקטין, וגם פגיעה בבלוטת התריס משפיעה עליו. הסימנים לכך יהיו במקרים רבים הפרשה בלתי רצונית של חלב מהפטמות.

• E2

ידוע גם בתור אסטרדיול, מהווה הורמון חשוב נוסף במערכת הרבייה, כשהוא הסוג המרכזי והחשוב ביותר של אסטרוגן בגוף האישה. אחראי על התפתחות איברי הרבייה הנשיים, וכן על השלב הראשון במחזור החודשי. ערך גבוה שלו יכול להעיד על גידול שחלתי, ואילו ערכים נמוכים על תסמונות גנטיות של פגיעה בשחלה. כאשר ישנה עלייה משמעותית של ההורמון, הדבר יכול להתבטא בהופעת סימני מין של המין השני בקרב המטופל או המטופלת. נשים עם אסטרדיול גבוה במיוחד תהיינה שעירות מהרגיל, וגברים עם אסטרדיול גבוה במיוחד יחוו גדילה לא רגילה של השדיים.

• GH

אחד ההורמונים החשובים ביותר בגוף, ידוע גם בתור הורמון הגדילה (Growth Hormone). גם הורמון זה מיוצר ומופרש מההיפופיזה, והערכים שלו (כמו שאפשר להבין לבד) יורדים ככל שאנחנו גדלים וזקוקים לפחות ממנו. קשה למדוד אותו באופן ישיר בדם, ובדרך כלל בודקים בבדיקות דם כמויות של הורמון מצומד אליו בשם IGF-1. המחלות הקשורות בשינויים בהורמון הגדילה הן נדירות אך משמעותיות. עלייה משמעותית בו יכולה להעיד על אקרומגליה, מחלה המתבטאת בגדילה לא טבעית של רקמות הגוף, ויכולה להיות מסכנת חיים. חסר בהורמון יגרום לתחושה פיזית רעה שלא ניתן לעזור לה באמצעים רגילים, ובתינוקות היא יכולה להעיד על גמדות.

בדיקת הורמונים הכי נכון לעשות אצלנו בתל אביב מדיקל סנטר

הבאנו לכם דוגמאות רבות של הורמונים אותם בודקים במסגרת בדיקת הורמונים בתל אביב מדיקל סנטר. אם אתם צריכים לבצע בדיקה כזאת, אתם זקוקים למרכז רפואי שיוכל לדאוג לכל הצרכים שלכם תחת קורת גג אחת – החל משלב לקיחת הדם וביצוע בדיקות המעבדה וכלה בשלב הפירוש והתאמת הטיפול על ידי אנדוקרינולוגים מהשורה הראשונה. את כל זה, ועוד הרבה יותר מזה, תמצאו ברמה הגבוהה ביותר בתל אביב מדיקל סנטר.