קרדיומיופתיה – המחלה, תסמינים וטיפול
מדובר במחלה שבאה לידי ביטוי בהחלשות שריר הלב המובילה לאי ספיקת לב ברוב המקרים, היא עלולה להוביל להפרעות קצב הלב ולמוות פתאומי. למעשה חלה ירידה ביכולתו של השריר להתכווץ.
המחלה מחולקת לשלוש קבוצות:
1. קרדיומיופתיה מורחבת -בהגייה הרפואית Dilated cardiomyopathy – הינה הקבוצה השכיחה ביותר, בה הלב נחלש וכתוצאה מכך אינו יכול להזרים דם באופן נורמלי ותקין, קיימת ירידה בתפקוד הלב שמשפיע גם על תפקוד הלב, הכבד ועוד.
2. קרדיומיופתיה היפרטרופית בהגייה הרפואית Hypertrophic cardiomyopathy – מצב בו חלק משריר הלב מתרחב ומתעבה, זוהי מחלה נפוצה וראשונית של שריר הלב. היא מהווה גורם נפוץ למוות פתאומי בעקבות תפקוד לב והבעייתי בה שהיא מופיעה ללא כל סיבה וללא תסמינים.
המחלה מחולקת לשלוש קבוצות:
1. קרדיומיופתיה מורחבת -בהגייה הרפואית Dilated cardiomyopathy – הינה הקבוצה השכיחה ביותר, בה הלב נחלש וכתוצאה מכך אינו יכול להזרים דם באופן נורמלי ותקין, קיימת ירידה בתפקוד הלב שמשפיע גם על תפקוד הלב, הכבד ועוד.
2. קרדיומיופתיה היפרטרופית בהגייה הרפואית Hypertrophic cardiomyopathy – מצב בו חלק משריר הלב מתרחב ומתעבה, זוהי מחלה נפוצה וראשונית של שריר הלב. היא מהווה גורם נפוץ למוות פתאומי בעקבות תפקוד לב והבעייתי בה שהיא מופיעה ללא כל סיבה וללא תסמינים.
3. קרדיומיופתיה רסטריקטיבית בהגייה הרפואית Restrictive cardiomyopathy – הקבוצה הנדירה ביותר מבין שלוש הקבוצות. במקרים אלו הלב מתקשה להתכווץ ולהתמלא בדם ודפנותיו הופכים לקשים.
כמו כן, יש המסווגים את המחלה לשתיים: קרדיומיופתיה ראשונית הפוגעת בתפקוד הלב בלבד וקרדיומיופתיה שניונית, אשר נגרמת כתוצאה ממחלה ומשליכה על עוד איברים בגוף פרט ללב.
קרדיומיופתיה – מאפייני המחלה
קוצר נשימה, בצקות בעיקר ברגליים , חולשה, אי ספיקת לב והפרעות קצב.
הגורמים למחלת קרדיומיופתיה
קרדיומיופתיה מורחבת- ברוב המקרים אין גורם וסיבה ברורה להתפרצות המחלה, יש המשערים שהיא נגרמת כתוצאה מזיהום שהתפתח בשריר הלב, לעיתים היא נגרמת כתוצאה משינויים ברקמת הלב בעקבות התקף לב או בשל מחלה ויראלית במערך שריר הלב. גורמים הנוספים היכולים להביא להתפתחות המחלה הם: שתייה מרובה של אלכוהול, פגיעה בבלוטת התריס וכתוצאה ממחלות אוטואימוניות.
קרדיומיופתיה היפרטרופית- הגורם לקבוצה זאת של המחלה הם לרוב תורשתיים.
הגורמים למחלת קרדיומיופתיה
קרדיומיופתיה מורחבת- ברוב המקרים אין גורם וסיבה ברורה להתפרצות המחלה, יש המשערים שהיא נגרמת כתוצאה מזיהום שהתפתח בשריר הלב, לעיתים היא נגרמת כתוצאה משינויים ברקמת הלב בעקבות התקף לב או בשל מחלה ויראלית במערך שריר הלב. גורמים הנוספים היכולים להביא להתפתחות המחלה הם: שתייה מרובה של אלכוהול, פגיעה בבלוטת התריס וכתוצאה ממחלות אוטואימוניות.
קרדיומיופתיה היפרטרופית- הגורם לקבוצה זאת של המחלה הם לרוב תורשתיים.
קרדיומיופתיה רסטריקטיבית- הגורם הראשוני עלול לנבוע כתוצאה ממחלת האנדוקרדיטיס או כתוצאה ממחלות המערבות איברים שונים בגוף כמו: עמילואידוזיס וסרקואידוזיס.
אבחון וטיפול בקרדיומיופתיה
הרופא שמאבחן ומטפל בקרדיומיופתיה הוא קרדיולוג. את המחלה ניתן לזהות ע”י הגדלת הלב בעזרת שימוש ברנטגן (צילום רנטגן) וע”י כך לראות האם קיים נוזל בין הקרום של הלב ללב. כמו כן, ע”י בדיקת MRI לב ניתן לאבחן את הקבוצה הראשונה של הקרדיומיופתיה המורחבת.
בבדיקת אלקטרוקרדיוגרם שהינה בדיקת א.ק.ג (בהגה המקצועית) ניתן לראות התנהגות לא תקינה של הלב כמו קצב לב מהיר וגם פרפור פרוזדורים. אולם, לא ניתן מתוצאות אלו להצביע דווקא על הקרדיומיופתיה.
בבדיקת אקו לב ניתן לגלות אי סדרים בתנועת שריר הלב .
בבדיקת אקו לב ניתן לגלות אי סדרים בתנועת שריר הלב .
הבדיקות החשובות ביותר הן הבדיקות הגנטיות שכן, שלקרדיומיופתיה המורחבת קיימת מוטציה שגורמת למחלה וידוע הוא שהגורם לקרדיומיופתיה היפרטרופית הוא גנטי.
הטיפול בקרדיומיופתיה:
הטיפול תלוי בסוג הקרדיומיופתיה המאובחנת אצל החולה ובדרגת המחלה.
הטיפול התרופתי כולל תרופות כ. Tritace, Aspirin, Normiten Digoxin..
יש מקרים בהם הטיפול הוא ע”י השתלת קוצב לב או השתלת דפיברילטור (Defibrillator) במידה והחולה סובל מהפרעות קצב.
הטיפול התרופתי כולל תרופות כ. Tritace, Aspirin, Normiten Digoxin..
יש מקרים בהם הטיפול הוא ע”י השתלת קוצב לב או השתלת דפיברילטור (Defibrillator) במידה והחולה סובל מהפרעות קצב.
