מהי מיגרנה ומהי שכיחותה
מיגרנה הינה כאב ראש כרוני בדרגה בינונית-קשה ונושא אופי פועם, שבדרך כלל מופיע
בצד אחד של הראש ומלווה בתסמינים גופניים ונפשיים נוספים. התקפי מיגרנה נמשכים בדרך כלל בין 4 שעות ל-3 ימים, ומתרחשים באופן מחזורי אחת לכמה שבועות, חודשים או אפילו שנים. מיגרנה היא מחלה נפוצה באוכלוסייה בעיקר בין הגילאים 40-10. נשים נוטות לסבול ממנה יותר מגברים, אך לקראת גיל 50 ועם הפסקת המחזור הן חשות בהקלה משמעותית. מיגרנה אינה מחלה מסוכנת אך היא פוגעת משמעותית באיכות החיים.
סוגי מיגרנה
ישנם שני סוגי מיגרנה עיקריים:
- מיגרנה קלאסית – זהו הסוג השכיח של המיגרנה. מיגרנה קלאסית מלווה לעיתים בבחילות והקאות, ועלולה להחמיר בחשיפה לאור, לריחות חזקים או לרעשים, וכן במהלך פעילות גופנית. אצל חלק מהחולים מופיעים לפני ההתקף תסמינים כגון: עייפות, קשיי ריכוז, רעב, שינוי במצב הרוח או נוקשות בצוואר.
- מיגרנה עם אאורה – סוג זה של מיגרנה מאופיין בהופעת הפרעה נוירולוגית זמנית בשם אאורה, המתאפיינת בתסמינים כמו: הפרעות בשדה הראייה כגון הבהובים או כתמים או עיוורון רגעי, הפרעות בדיבור, חוסר תחושה באחד מצידי הגוף, אובדן שיווי משקל.
בדיקות נוירולוגיות או ייעוץ נוירולוג – האם זה נדרש?
מומלץ לאדם הסובל ממיגרנות לפנות לקבלת ייעוץ נוירולוג, בעיקר לצורך טיפול במיגרנה. הנוירולוג יכול לאבחן מיגרנה על פי תיאור החולה ובאמצעות בדיקה נוירולוגית רגילה. לרוב, אין צורך בביצוע בדיקות נוירולוגיות מעמיקות יותר כמו בדיקת EEG , CT או MRI. בדיקות כאלה, לרבות בדיקת EEG אינן מאבחנות מיגרנה ומציגות ממצאים תקינים.
סיבות וגורמי סיכון למיגרנה
עד היום לא נמצא גורם ברור למיגרנה, למרות שנוירולוגים מכירים היטב חלק ניכר מהתהליכים המוחיים המעורבים בה. מחקרים רבים שנעשו בתחום מצביעים על כך שהמיגרנה קשורה בגורמים תורשתיים וסביבתיים כאחד. ללא ספק יש לה תרומה תורשתית שכן אצל למעלה ממחצית החולים יש היסטוריה משפחתית של מיגרנה. מיגרנה עלולה להתעורר גם בעקבות מצבי מתח, שינוי בהרגלי השינה, חוסר איזון הורמונלי, תזונה לא מאוזנת, צריכת מזונות מסוימים כמו שוקולד, קפאין, גבינה צהובה ועוד.
טיפול במיגרנות
טיפול במיגרנות כולל מנוחה והסתגרות בחדר חשוך ושקט וכן שימוש במשככי כאבים. אם כאב הראש אינו אקוטי, די במשככים הנפוצים. אם הכאבים חזקים מאוד, הרופא עשוי לרשום למטופל תרופות מקבוצת הטריפטאנים שהאפקטיביות שלהן גבוהה במיוחד. במקרים של התקפים שחוזרים בתדירות גבוהה, טיפול במיגרנה יכול לכלול גם תרופות להורדת לחץ דם, נוגדי דיכאון ותרופות נגד אפילפסיה שנמצאו כתורמות להפחתת מיגרנות או למניעתן. ניתן לסייע במניעת מיגרנה גם על ידי אימוץ הרגלי חיים בריאים הכוללים תזונה מאוזנת, פעילות גופנית, שעות שינה סדירות והימנעות מלחצים.
