כל אחד צריך לבצע בדיקות דם – וחשוב לדעת מה הן אומרות
סביר להניח שכל מי שקורא את השורות האלה עבר בדיקות דם הרבה יותר מפעם אחת בחייו. עם זאת, באותה הסבירות אפשר להניח שלא הבנתם את המשמעות של כל הבדיקות שעברתם.
בדיקות מעבדה, וספציפית בדיקות דם, הן חלק משמעותי ובלתי נפרד מעולם הרפואה המודרני. הן מעניקות למטופל ולרופא אינדיקציות חשובות רבות לגבי המצב הבריאותי של המטופל. עם זאת, חשוב להבין שאין דבר כזה “בדיקת דם” פשוטה ורגילה. כל בדיקת דם מורכבת מחלקים רבים, ובתוך כל חלק כזה ישנם פרמטרים ומדדים רבים שנמדדים. לכן, כדאי מאוד להבין ולדעת מה המשמעות של כל בדיקה שנלקחת ואפילו של חלקים ספציפיים וחשובים בה.
ריכזנו עבורכם כאן חלק גדול מהמידע שכדאי לדעת.
ספירת דם (CBC)
בדיקת הדם הבסיסית ביותר, שמהווה את החלק הראשון כמעט בכל בדיקת דם, היא ספירת דם או בדיקה המטולוגית. בבדיקה זו בוחנים את מרכיבי הדם השונים ואת החלק היחסי שלהם מתוך כלל הדם הנבדק. החלקים החשובים בבדיקה כוללים:
- תאי הדם אדומים שנמדדים הן בכמות (RBC) והן בגודל (MCV), עבור אבחון של מחלות דם שונות.
- המוגלובין (Hb) שנמדד לרוב לצורך אבחנה של אנמיה, או המצב ההפוך – פוליציטמיה.
- תאי הדם הלבנים (WBC) שיכולים להעיד על מצב של דלקת ופעילות חיסונית כשהם גבוהים, או על חסר חיסוני כשהם נמוכים. תאים אלה גם מחולקים בבדיקה לסוגים שונים – לימפוציטים, נויטרופילים, בזופילים ועוד. היחס בין סוגים אלה יכול להעיד על סוג מסוים של מחלות זיהומיות או על מחלות דמיות.
- טסיות (PLT) הן המרכיב החשוב ביותר במערכת קרישת הדם, ויכולות לסייע באבחון של יתר קרישיות או של תת קרישיות. מצבים אלה יכולים להעיד על מחלה דמית או על מחלות אוטואימוניות שונות.
בדיקת ביוכימיה
בדיקת ביוכימיה היא עוד אחת מהבדיקות החשובות והשכיחות ביותר במסגרת בדיקות דם. במהלכה בודקים נוכחות של חומרים שונים, שכולם חיוניים לפעילות הגוף התקינה שלנו, אך גם יכולים להעיד על מצבים מזיקים.
בדיקת הביוכימיה עצמה בדרך כלל תחולק לחלקים שונים, כאשר כל פאנל ביוכימיה יכול להעיד בפני עצמו על מצבים שונים, וכולם ביחד מסייעים בקבלת תמונה מדויקת לגבי המטופל. החלק החשוב בבדיקת הביוכימיה הוא בדיקת מינרלים ואלקטרוליטים שונים. חומרים אלה כוללים נתרן, אשלגן, סידן, מגנזיום, ברזל וכלור – כולם מינרלים חשובים ביותר לפעילות התקינה של כמעט כל מערכת בגוף שלנו. נוכחות יתר או תת נוכחות של כל אחד מהם, יכולה להעיד על מחלות שונות, החל במחלות של שריר ושלד וכלה במחלות כליה.
מלבד זאת, בבדיקת הביוכימיה מתבצעת גם בדיקת ויטמינים, בה בודקים נוכחות של ויטמינים חיוניים שונים כמו ויטמין B12, ויטמין D וחומצה פולית. הפרעה בוויטמינים אלה יכולה להעיד על מחלות דמיות כמו אנמיה ועל מחלות מטבוליות ומחלות שריר ושלד.
עוד חלקים שחשוב להכיר בבדיקת הביוכימיה הם תפקודי הכבד – חלבונים כמו אלבומין ובילירובין ישיר ועקיף, ופעילות אנזימים כמו ALT, AST, GGT ו-ALP. פעילות יתר של תפקודים אלה יכולה להעיד על מחלת כבד או מרה, ותלווה במקרים רבים בצהבת קלינית. חשוב לציין גם תפקודי כליה כמו קריאטינין, שמעידים על תקינות הפינוי הכלייתי, ועולים באופן משמעותי ככל שמצב הכליות מתדרדר.
קיימת גם בדיקה מורחבת של סטטוס תזונתי שנקראת בדיקת ויטמינים ומינרלים.
בדיקת הורמונים
בדיקת הורמונים או פרופיל הורמונלי היא בדיקה שנלקחת כאשר יש חשד להפרעה הורמונלית, במקרים רבים בשל בעיות הקשורות למערכת הרבייה. בבדיקה נבדקים הורמונים גבריים כמו טסטוסטרון והורמונים נשיים כמו פרוגסטרון, LH ו-FSH. זאת במטרה לאתר בעיות הורמונליות שונות שבמקרים רבים יתגלו קלינית בתור אי-פריון או בעיות קשורות אחרות. בפרופיל ההורמונלי לוקחים גם בדרך כלל בדיקה של תפקודי בלוטת התריס – עליה נסביר בנפרד.
בדיקת שומנים וסוכרים
על אף שמדובר בשתי בדיקות שונות, חשוב לציין אותן יחד משום שמטופלים בדרך כלל יישלחו לשתיהן יחד. בדיקת הסוכר מהווה חלק מבדיקת הביוכימיה, אם כי כיום ניתן גם לבדוק גלוקוז (בלבד) דרך בדיקת דקסטרוז בדקירה קלה של האצבע. בדיקת פרופיל שומנים היא בדיקה בה בודקים כמויות של כולסטרול “טוב” (HDL), “רע” (LDL), טריגליצרידים (חומצות שומן) וכולסטרול כללי. הבדיקות האלה יחד מוכוונות בעיקר למטופלים בעלי עודף משקל ו/או חשד למחלות כמו סוכרת או תסמונת מטבולית או בעיות עם לחץ דם תקין.
גזים בדם (אסטרופ)
בדיקת הגזים בדם, שידועה גם בתור אסטרופ, היא בדיקה חשובה מאוד שיכולה להוות חלק משמעותי מתוך בדיקות למחלות ריאות. כאשר ישנה מצוקה נשימתית כזו או אחרת, או ירידה בפעילות של הריאות, הדבר יתורגם בדרך כלל לנוכחות נמוכה של חמצן ונוכחות גבוהה של פחמן דו חמצני בדם. בדיקת האסטרופ היא בדיקה מהירה מאוד, שבודקת את כמות הגזים בדם באופן יחסי זה לזה ובאופן מוחלט, ויכולה להעיד כך על מצוקה נשימתית.
תפקודי קרישה
בדיקת תפקודי קרישה בודקת, כשמה כן היא, את תפקודי הקרישה של הדם שלנו. בבדיקה זו נבדקים 2 דברים עיקריים – נוכחות של פקטורים שונים המשפיעים על קרישת הדם שלנו, וזמני הקרישה השונים. נוכחות יתר או תת נוכחות של פקטורי קרישה שונים, יכולים להעיד על מחלות דם שונות, אך זמני הקרישה הם חשובים עוד יותר ומעידים בפועל על איכות מערכת קרישת הדם שלנו. בדיקת זמני הקרישה מחולקת לפי מסלולי הקרישה השונים בגוף ל-3 בדיקות שונות – PT, PTT ו-TT, שכל אחת מהן בוחנת מסלול קרישה אחר ואת מהירותו.
בדיקת נוגדנים
בדיקות נוגדנים הן בדיקות שמעידות על נוכחות של נוגדנים למחלות מסוימות, בכדי לזהות הדבקה או חיסון מפני מחלות אלה. לאחרונה עלו בדיקות הנוגדנים לכותרות בזכות האפשרות לבדוק נוגדנים למחלת הקורונה, אך בפועל הן משמשות הרבה יותר לווידוא של חיסוניות מפני מחלות כמו צהבת, CMV ועוד.
בדיקת רעלנים
כאשר חושדים שישנה הרעלה כלשהי, בין אם מתרופה ובין אם מסמים או חומרים אחרים, ניתן להזמין בדיקת רעלנים בדם. בבדיקה מבודדים שרידים של חומרים אנ-אורגניים שונים, וכך יכולה להתבצע אבחנה של הרעלה.
בדיקות בלוטת התריס
אמנם בלוטת התריס נבדקת כחלק מבדיקת הפרופיל ההורמונלי שלנו, משום שהיא מפרישה הורמונים – אך חשוב להתייחס אליה בפני עצמה. הורמוני התריס T3 ו-T4 הם חלק חשוב ביותר בפעילות ההורמונלית התקינה של הגוף שלנו, ואחראים על מערכות כמו ויסות החום, לחץ הדם ואפילו מצב ההכרה שלנו. במסגרת בדיקות בלוטת התריס נבדקים שני ההורמונים הללו כמו גם ההורמון המווסת ומשפיע על הפרשתם מהבלוטה, TSH. באמצעות המדדים הללו ניתן לאבחן יתר-תריסיות (TSH נמוך, הורמוני תריס גבוהים) או תת-תריסיות (הורמוני תריס נמוכים, TSH גבוה). ישנם גם מצבי ביניים רבים שיכולים להעיד על אתיולוגיות כמו גידולים בבלוטת התריס.
בדיקות גנטיות
בדיקות גנטיות הן בדיקות שילכו ויהפכו שכיחות יותר במסגרת בדיקות דם עם כל שנה שתעבור, ככל שנבין יותר את הגנטיקה האנושית ונשתמש בה יותר בעולם הרפואה. כבר היום, בדיקה גנטית פשוטה כחלק מבדיקת דם יכולה לגלות נשאות של מחלות גנטיות רבות. זוהי בדיקה חשובה מאוד, בעיקר כשאנחנו חושבים על הקמת משפחה והולדת ילדים. בעזרתה ניתן לוודא שלא מעבירים מחלות גנטיות לדור הבא ושאין נשאות של שני הצדדים, מה שיכול להוביל לשינוי ההחלטות והתהליך.
משטח דם
משטח דם היא בדיקה פחות שכיחה היום, אך במקרים רבים היא עדיין חשובה מאוד. במסגרת משטח דם לוקחים דם שנלקח בבדיקת דם ופורסים אותו על פני משטח מיוחד בכדי לבדוק את המורפולוגיה (צורה) של התאים השונים. אם חושדים במחלות המטולוגיות מסוימות כמו לוקמיה או לימפומה, בהן תאי הדם מקבלים צורה ספציפית וייחודית – בהחלט נדרשת בדיקת משטח דם.
עם הבנה טובה יותר של בדיקות הדם שלכם אתם חכמים יותר ובריאים יותר
ציינו כאן חלק גדול מהבדיקות שנלקחות במסגרת בדיקת דם סטנדרטית, אך חשוב לציין שזה רק על קצה המזלג, שכן לכל סוג בדיקה שכזה יש מדדים רבים מאוד ובדיקות ספציפיות רבות. חשוב גם להבין שלא כל בדיקת דם תכלול את כל הבדיקות שציינו, ויתכן גם שייבדקו פרמטרים מאוד ספציפיים בכל בדיקה מבלי שיתבצע בירור מלא בכל אחד מסוגי הבדיקה. הסיבה לכך היא פשוטה – בדיקת דם מתבצעת מול חשד קליני ועבור בירור של מצבים ספציפיים, ואין צורך לקחת מבחנות רבות של כל סוג בדיקה בכל בדיקה שגרתית. עם זאת, המידע שזמין לנו כיום מהדם של כל מטופל ומטופלת הוא גדול ורב מאי פעם.
