בימי ההסגר לכל אזרח יש זכות לצאת לקבלת שירות רפואי
אנו שולחים לכל מטופל אישור הזמנה לבדיקה או לייעוץ להצגה לפקח או שוטר
בימי ההסגר לכל אזרח יש זכות לצאת לקבלת שירות רפואי
אנו שולחים לכל מטופל אישור הזמנה לבדיקה או לייעוץ להצגה לפקח או שוטר
03-771-2804
תל אביב מדיקל סנטר – מרכז רפואי פרטי
רציף הרברט סמואל 46, תל אביב 03-771-2804 א'-ה' 08:00 - 20:00 ו' 08:00 - 14:00
Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages

מהי בדיקה נוירולוגית

עמוד הביתבלוג › מהי בדיקה נוירולוגית

מהי בדיקה נוירולוגית ?

מהי בדיקה נוירולוגית
מהי בדיקה נוירולוגית

אבחון מחלות נוירולוגיות הוא תחום מרתק ובעל חשיבות עצומה – על כך יעיד כל נוירולוג. האבחון הנוירולוגי מתבצע על ידי בחינת התסמינים הקליניים וביצוע בדיקות שונות. בדיקה נוירולוגית הינה הבדיקה הבסיסית ביותר בה משתמשים לאבחון הפרעות נוירולוגיות, והיא מתבצעת על ידי נוירולוג מבוגרים או נוירולוג ילדים בכל מקרה בו  עולה חשד לפגיעה כלשהי במערכת העצבים. במהלך הבדיקה הנוירולוג בוחן את התפקודים הנוירולוגיים השונים על מנת לזהות ולאפיין הפרעות שונות ומיקומן.

בדיקה נוירולוגית מורכבת משלבים שונים ולמעשה אינה בדיקה אחת אלא סדרת בדיקות הבוחנות מרכיבים שונים. לפיכך, בדיקה נוירולוגית מקיפה יכולה להימשך זמן לא מועט.

השלבים והמרכיבים של בדיקה נוירולוגית

  1. הערכה כללית וקביעת מצב ההכרה – לפני הכול חשוב לבדוק את מצב ההכרה של הנבדק, שנותן אינדיקציה לחומרת הבעיה ולמצב הכללי. זה השלב שבו נוירולוג בודק את התמצאותו של הנבדק בזמן ובמקום כדי להבין את מצבו הכללי ואת מסוגלותו לשתף פעולה במהלך הבדיקה.
  2. קשיון עורף – קשיון העורף הוא מרכיב חשוב שיכול להצביע על שני מצבים שדורשים טיפול מיידי – דלקת קרום המוח ודימום תת עכבישי. הבדיקה מבוצעת על ידי הרמת העורף ובחינת ההתנגדות וטווח התנועה של הנבדק.
  3. עצבים קרניאליים – מדובר ב-12 עצבים שיוצאים מהמוח וגזע המוח, ושהינם אחראים על מגוון תפקודים כגון ראייה, שמיעה, ריח, מוטוריקה, תנועת עיניים, בליעה, תחושה בפנים, מיתרי הקול, יציבה ועוד. זיהוי פגיעה בתפקודם של העצבים הקרניאליים עוזר לקבוע את מיקום הבעיה הנוירולוגית ולהבין איזה תפקודים נפגעו ובאיזו רמת חומרה. בבדיקה זו נבחנים תפקודי ראייה, שמיעה, הנעת עיניים, יכולות שליטה בהבעות פנים שונות, רפלקס בליעה ועוד.
  4. רפלקסים – בדיקת הרפלקסים יכולה להצביע על פגיעה נוירולוגית בעמוד השדרה או במרכז התנועה במוח. בבדיקה זו נבדקת עוצמת התגובה של הרפלקסים, לפיה ניתן להסיק לגבי פגיעה נוירולוגית. הבדיקה מתבצעת כשהרופא מכה בפטיש על אזורים שונים בגוף ובוחן את התגובה הרפלקסיבית.
  5. טונוס כוח גס – ירידה בכוח הגס, בעיקר כשהיא מאפיינת צד אחד בגוף, מהווה סימן זיהוי למחלות נוירולוגיות רבות כמו שבץ מוחי, פגיעות בעמוד השדרה ועוד. הרופא בודק את טונוס השרירים ואת יכולתו של הנבדק להתנגד לכוח המופעל על מגוון שרירים.
  6. בדיקה תחושתית – בבדיקה זו בוחן הרופא אם קיימת אצל הנבדק תחושה סימטרית בכל אזורי גופו.
  7. שפה ותפקודים קוגניטיביים – במקרה של חשד לפגיעה בשפה או בתפקוד הקוגניטיבי, מבוצעת בדיקה לבחינת היכולות השפתיות וכן יכולות כתיבה, קריאה והבנה.
  8. תפקודי המוחון – המוחון אחראי על הקואורדינציה והמוטוריקה העדינה, ובהתאם לכך זיהוי הפרעה בתפקודיו יכולה להצביע על בעיות נוירולוגיות. הבדיקה כוללת מספר מבחנים כמו מבחן אצבע-אף, הפיכת כף היד במהירות, עמידה בעיניים עצומות, יציבה בהליכה ועוד.

בדיקות נוספות לאבחון הפרעות ומחלות נוירולוגיות

מלבד הבדיקה הנוירולוגית המקיפה שתוארה לעיל, ישנן בדיקות נוספות המסייעות לנוירולוגים להגיע לאבחנה מדויקת וברורה יותר:

  • בדיקות הדמיה – בדיקת CT ובדיקת MRI שמאפשרות לזהות בצורה ברורה וממוקדת פגמים במוח ובמערכת העצבים.
  • בדיקת EEG– בדיקה הבוחנת את הפעילות החשמלית במוח, ומשמשת בעיקר להערכת מצבי אפילפסיה.
  • בדיקת EMG  – בדיקה המודדת את מהירות ההולכה העצבית ואת הפעילות החשמלית בשריר.
  • בדיקות נוספות המבוצעות בהתאם לחשד הקליני: בדיקת NCV, בדיקת BERA, בדיקת VEP וכן בדיקות דם שמבוצעות בעיקר כשיש חשד למחלה זיהומית.

מחלקת נוירולוגיה רופאים