מהי זיבה?
זיבה היא מחלת מין שכיחה ומדבקת הנגרמת מחיידק ה-Neisseria Gonorrhoeae.
מדי שנה נדבקים במחלה מיליוני אנשים בעולם, לרבות נשים וגברים רבים בישראל. הזיבה נפוצה בעיקר בקרב צעירים וצעירות בגילאי העשרה או בתחילת שנות ה-20. הרוב המכריע של מקרי ההדבקה מתרחש במסגרת קיום יחסי מין רגילים, אוראליים ואנאליים. הנתונים מצביעים על כך שיותר נשים נדבקות מגברים מאשר להיפך. זיבה באה לידי ביטוי בדלקות בצוואר הרחם, בצינור השופכה, בפי הטבעת ובלחמית העין. טיפול במחלת מין מסוג זיבה הינו פשוט ויעיל ביותר אם הוא ניתן בזמן ולפני שהמחלה מסתבכת ופוגעת במערכות הגוף השונות.
תסמיני הזיבה אצל נשים וגברים
למחלת הזיבה יש תקופת דגירה קצרה הנמשכת בין יומיים ל-10 ימים. בקרב גברים ישנו ביטוי ניכר יותר של תסמיני המחלה, בעוד רוב הנשים, למעט כ-10% מהן, כלל אינן חשות בתסמיני הזיבה המקננת בגופן.
תסמיני המחלה אצל גברים כוללים דלקת חריפה בדרכי השתן, המתבטאת בצריבה בעת מתן שתן, הפרשה מוגלתית או דמית מאיבר המין ונפיחות באשכים. במידה ונוצר זיהום רקטאלי עלולים להופיע תסמינים של גירוד והפרשה ולעיתים גם יציאות דמיות המלוות בכאב. מדובר בתסמינים שלא ניתן להתעלם מהם.
אצל נשים הביטוי השכיח ביותר לזיבה הוא דלקת בצוואר הרחם, המאופיינת בתסמינים כגון דימום וכאבים במהלך קיום יחסי מין, הפרשות מהנרתיק וכן תחושת צריבה וקושי במתן שתן. במידה והזיהום מתפשט אל האגן, יופיעו תסמינים כמו חום, הקאות, כאבי בטן ודימום מחוץ לזמן הווסת. כאבים בגב תחתון או בבטן התחתונה עלולים להצביע על התפשטות המחלה לאזורים פנימיים יותר של הגוף.
כיצד מאבחנים זיבה?
חולים שחשים בתסמיני הזיבה יבחינו מיד שמדובר בתופעות חריגות המחייבות ביקור אצל אורולוג, גינקולוג או רופא עור ומין. הרופא יוכל לאבחן את המחלה תוך הצלבת כמה גורמים כגון תלונות החולה על תסמינים אופייניים, השתייכות לקבוצת סיכון, קיום יחסי מין לא מוגנים או מגע מיני עם פרטנר שחולה בזיבה. בהתאם לתמונה הקלינית המצטיירת, ניתן לשלול או לאבחן קיומה של זיבה בעזרת בדיקות דם – לקיחת דגימת דם ובדיקת הימצאותו של חיידק הניסריאה גונוריאה בדם, או בדיקות מעבדה הבוחנות דגימה מהפרשת אברי המין וביצוע תרבית. כיום ניתן לאבחן את המחלה גם על ידי בדיקת מחלות מין ספציפית יותר כמו PCR , שיכולה לחשוף חלקים מה-DNA של החיידק בהפרשות.
טיפול בזיבה
כמו כל טיפול במחלת מין, כך גם בזיבה – חייבים לטפל במחלה ללא דיחוי מיד לאחר אבחונה. זאת על מנת למנוע סיבוכים מיותרים וקשים כגון: דלקת בחצוצרות, הריון מחוץ לרחם, עקרות, דלקת בערמונית, דלקת בצינור השופכה, דלקת בלחמית העין ובמקרים הקשים גם דלקת בשסתומי הלב. כמו כן, נשים בהריון עלולות להעביר את המחלה לעובר שבבטנן. הדבר מיותר לחלוטין כאשר טיפול בזיבה הינו פשוט ויעיל – טיפול תרופתי באמצעות אנטיביוטיקה. ניתן לקבל את הטיפול בזריקה שיבצע רופא עור ומין או רופאים אחרים המטפלים בזיבה, או על ידי נטילת כדורים בהתאם למרשם רופא.
חשוב מאוד לגלות ערנות לכל תסמין שמעלה חשד להידבקות בזיבה, ולבצע בדיקות מעבדה הכוללות בדיקות דם לגילוי החיידק. ככל שהטיפול יינתן בשלב מוקדם, כך ניתן למנוע את הסבל האישי ולהקטין את הסיכויים להדבקת אחרים במחלה.
