קודם כל – מה זה בכלל ורטיגו?
ורטיגו הוא מצב רפואי שרובנו מכירים בתור סחרחורת. מי שסובל מוורטיגו למעשה סובל מאשליה של תנועה – תחושה ממושכת לפיה העולם מסתובב וישנו קושי לשמור על שיווי משקל ולבצע פעולות בסיסיות, מבלי שבאמת ישנה תנועה כזאת בה האדם מעורב. תחושת סחרחורת היא תחושה שסביר להניח שכל אדם מרגיש בשלב כלשהו של חייו – אך במרבית המקרים התחושה הזאת היא אכן תוצאה של תנועה סיבובית, והיא חולפת לאחר זמן קצר ולאחר התייצבות. ורטיגו, לעומת זאת, נגרם גם ללא גירוי שמוביל לתחושת הסחרחורת, ויכול להישאר זמן רב ללא טיפול תרופתי או אחר.
קצת על מערכת שיווי המשקל
בשביל להבין מהו ורטיגו, צריך להבין בקצרה מהי מערכת שיווי המשקל. את מערכת שיווי המשקל (המערכת הווסטיבולרית) נהוג לחלק לשניים – עצב שיווי המשקל ואברי שיווי המשקל באוזן הפנימית. העצב הווסטיבולרי הוא עצב שיווי המשקל, והוא מהווה חלק מעצב קרניאלי (יוצא ישירות מהמוח ולא מעמוד השדרה) מספר 8 (העצב הווסטיבולוקוכלארי – המשלב את עצב שיווי המשקל ואת עצב השמיעה). אברי שיווי המשקל באוזן הפנימית הם הנאדון (Utricle) והמשקיק (Saccule) שהם שני מבנים כיסיים קטנים, ו-3 תעלות קשתיות (עליונה, אחורית ואופקית). כל אחד מהמבנים האלה מלא בנוזל, ותנועת הנוזל כנגד דפנות המבנים הללו בתנועה סיבובית (בתעלות) ואופקית (בכיסים) שולחת את אותות התנועה למוח, שבתגובה שומר על שיווי המשקל שלנו.
מה יכול לגרום לסחרחורת?
ישנם כמה וכמה מצבים רפואיים שיכולים להוביל לתחושה של סחרחורת או של ורטיגו, ולכן כל תלונה של מטופל על סחרחורות יכולה להיות שונה. באופן גס, ניתן להפריד את הגורמים לוורטיגו לשלושה:
- ורטיגו פריפרי: ורטיגו פריפרי הוא סחרחורת שנגרמת כתוצאה מפגיעה בעצבים והגופים שאחראים על מערכת שיווי המשקל מחוץ למוח – מבני האוזן הפנימית, והעצב הווסטיבולרי. במרבית המקרים, הסחרחורת תגיע עם חוסר שיווי משקל, שלעתים יתפתח במקביל אליה ולעתים אחריה או לפניה.
- ורטיגו מרכזי: ורטיגו מרכזי הוא סחרחורת שנגרמת כתוצאה מפגיעה במערכת העצבים המרכזית, וספציפית בחלקים בה שאחראים על שיווי המשקל – המוח הקטן (צרבלום) או גזע המוח. במקרים רבים, הופעה של ורטיגו ממקור מרכזי היא סימפטום שמופיע כחלק מאבחנות נרחבות יותר, שסחרחורות הן רק בעיה אחת מתוכן.
- גורמים אחרים: ישנם עוד מגוון גורמים אחרים (שגם לא בהכרח קשורים זה לזה) שיכולים להוביל להיווצרות סחרחורת – צריכת סמים או אלכוהול, תרופות, מחלות דלקתיות, ספירת דם לא תקינה, מיגרנות או מצבים נפשיים.
ורטיגו פריפרי – מה זה אומר ומה גורם לו?
ורטיגו פריפרי נגרם כתוצאה מפגיעה בעצב שיווי המשקל או באברי שיווי המשקל באוזן הפנימית. זהו סוג הוורטיגו השכיח יותר, ויש כמה וכמה גורמים שכיחים לו:
- ורטיגו פרוקסיזמלי פריפרי (BPPV): זהו ורטיגו תנוחתי וחולף, שנגרם בדרך כלל לאחר תנועה חדה שמבצע המטופל. לא ברור בדיוק מדוע נגרם, אך תיאוריה אחת טוענת שמדובר בתזוזה של קריסטלים בתוך תעלה קשתית באוזן הפנימית. זהו סוג הוורטיגו השכיח ביותר, שמלבד סחרחורת יכול גם להופיע עם כאבי ראש חדים ועם בחילה.
- מחלת מנייר (Meniere): מחלה כרונית בה מטופלים סובלים מהתקפי ורטיגו חוזרים ונשנים שיכולים להימשך גם ימים, בשל מחלה של האוזן הפנימית. לעתים קרובות מחלת מנייר תופיע גם עם צפצוף באוזניים (טינטון) ו/או ירידה בשמיעה. הגורם למחלה הוא ככל הנראה עלייה בלחץ הנוזלים שבתוך מבני האוזן הפנימית.
- דלקות: מצבים דלקתיים שיכולים להוביל לוורטיגו פריפרי הם דלקת של עצב שיווי המשקל (Vestibular Neuritis) או דלקת של המבוך (בלועזית – Labyrinth), הקיר החיצוני של האוזן הפנימית (Labyrinthitis). מצבים אלה ילוו לרוב בירידה זמנית בשמיעה, וברוב המוחלט של המקרים יחלפו תוך ימים ספורים.
ורטיגו -סחרחורת – הסבר וידאו
ורטיגו מרכזי – מה זה אומר ומה גורם לו?
ורטיגו מרכזי הוא סחרחורת שנגרמת כתוצאה מפגיעה במוח עצמו. האזורים במוח שאחראיים על שיווי המשקל הם אזורים “נמוכים” יחסית – המוח הקטן וגזע המוח – שכן שיווי המשקל הוא תפקוד בסיסי מאוד שקיים גם אצל יצורים בעלי מוח נחות בהרבה משל בני אדם. בדרך כלל, ורטיגו כתוצאה מפגיעה מרכזית יהיה סימפטום בפני עצמו, ודרכו ניתן יהיה להבין שישנה פגיעה משמעותית יותר שהוא רק תסמין שלה. פגיעות כאלה יכולות להיות שבץ, גידול שלוחץ על המוח הקטן או גזע המוח, דימום מוחי ומחלות ניווניות של המוח דוגמת טרשת נפוצה. כפי שניתן להבין, כל המצבים האלה הם מסוכנים בהרבה ממצבי ורטיגו פריפרי – ולכן חשוב לבצע בירור מקיף ומקצועי בכל מצב של סחרחורת חדשה.
סוגים נוספים של ורטיגו
סחרחורת יכולה להיות תוצאה לא רק של מחלות כרוניות או אקוטיות, אלא גם של צריכת חומרים מזיקים כאלה ואחרים. כך לדוגמה, במדינות אחרות בעולם הסיבה השכיחה ביותר לסחרחורות היא אלכוהוליזם – צריכה מוגברת וקבועה של אלכוהול. מלבד זאת, סחרחורת יכולה להיגרם גם כתוצאה מנטילה של תרופות מסוימות, דלקת חריפה של הסינוסים (סינוסיטיס), אנמיה קשה, שינוי של מאזן המלחים בדם, בעיה בזרימת הדם בצוואר או בתפקוד שרירי הצוואר, כחלק מהופעה של מיגרנות, ובמקרים מסוימים גם כמצב נפשי הנלווה לחרדה או לדיכאון.
כל מה שצריך לדעת על אבחנה של ורטיגו
הדרך הטובה ביותר לאבחן ורטיגו היא במסגרת של מרפאת סחרחורת או שיווי משקל רב-תחומית. כפי שניתן להבין, ישנם כמה וכמה גורמים אפשריים לוורטיגו, שיכולים להיות קשורים למערכת העצבים המרכזית ולמוח, למערכת הווסטיבולרית שממוקמת באוזן, לשמיעה ולמצבים נוספים. לכן, האבחנה והטיפול הטובים ביותר במצבי ורטיגו הם על ידי צוות רב-תחומי שכולל רופא אף אוזן גרון ורופא נוירולוג לכל הפחות. לאחר הבנת אופי הסחרחורת ממנה סובל המטופל, לרוב יתבצעו כמה וכמה בדיקות רלוונטיות לאבחון הגורם לוורטיגו וחומרתו:
- בדיקות גופניות ונוירולוגיות: במרפאה יתבצעו בדיקות שונות שנותנות לרופא סימנים קליניים טובים באשר לאופי הוורטיגו. כך למשל, אחת הבדיקות החשובות ביותר היא בדיקה להופעה של ניסטגמוס – ריצוד של העיניים בתגובה לתנועה של אור מולן, שיכול להעיד על גורם מרכזי או פריפרי של הוורטיגו.
- בדיקות אבחנתיות: הבדיקות הרלוונטיות למצבי ורטיגו הן בדיקת ENG או VNG, בדיקת VEMPs, בדיקת VHIT וכן בדיקת פוסטורוגרפיה. כל אחת מהבדיקות האלה מאפשרת לבחון את הגורמים האפשריים לסחרחורות החוזרות, ובהתאם לכך לגבש תוכנית טיפול מתאימה.
- בדיקות שמיעה: מאחר ומצבי ורטיגו קשורים מאוד למערכת השמיעה ולאוזן הפנימית, ולעתים כוללים גם ירידה בשמיעה או טנטון, חלק מהאבחנה של ורטיגו כוללת גם ביצוע של בדיקת שמיעה במסגרת מכון שמיעה מקצועי. הבדיקה צריכה להיות מלווה על ידי קלינאית תקשורת מוסמכת, שתדע לבצע את הבדיקה כהלכתה מקצה לקצה, וללוות את המטופל עד לקבלת תוצאותיה המדויקות.
- בדיקות הדמיה שונות: בדיקות כמו אם.אר.איי או סיטי יכולות לסייע באבחנה של גורמים פיזיים למצבי הוורטיגו, כמו גידולים או מצבים דלקתיים.
- בדיקות מעבדה: משום שישנם מצבים של ורטיגו כתוצאה מצריכה של חומרים מזיקים, שינויים במאזן המלחים בגוף או אנמיה חמורה, בדיקות מעבדה או בדיקות דם הן נחוצות להשלמת התמונה האבחנתית.
לאחר ביצוע כל הבדיקות הרלוונטיות, ניתן יהיה לקבל תמונה קלינית ומעבדתית מדויקת של הגורם לוורטיגו, ולהתחיל בטיפול על ידי נוירולוג או רופא אף אוזן גרון, בהתאם לגורם לוורטיגו.
כמה אנשים סובלים ממצבי סחרחורת?
ורטיגו הוא אחד המצבים הרפואיים השכיחים ביותר בעולם, כשהערכות מדברות על סדר גודל של 20 עד 40 אחוזים מכלל אוכלוסיית העולם שיסבלו מוורטיגו בשלב כזה או אחר של חייהם.
איך מטפלים בוורטיגו בצורה הנכונה ביותר?
אחרי שהבנו מה זה בדיוק ורטיגו, והבנו מהם כל המצבים שיכולים לגרום לוורטיגו, נשאר להבין רק איך לטפל במצב הזה. גם כאן, הטיפול כמובן תלוי במידה רבה בגורם לסחרחורת. נעבור על האפשרויות השונות:
- פיזיותרפיה: במצבים של ורטיגו על רקע BPPV (הפרעה תנועתית), הדרך הטובה ביותר לטפל באופן אקוטי בוורטיגו היא באמצעות תרגילים תנועתיים שמשיבים את הקריסטלים למקומם בתעלות הקשתיות שבאוזן הפנימית. בנוסף, טיפול פיזיותרפי הוכיח עצמו כיעיל במענה ארוך-טווח למצבי חוסר שיווי משקל וסחרחורות חוזרות, בעיקר בכל מה שנוגע לשיפור היציבה של המטופל.
- טיפול תרופתי בסימפטומים: לעתים, לפני שאפשר לטפל בגורם לוורטיגו צריך לטפל בתחושה עצמה, שיכולה להיות בלתי נסבלת. התרופות השכיחות ביותר לטיפול אקוטי בוורטיגו הן אנטיהיסטמינים, שאולי מוכרים לכם מתחום הטיפול באלרגיות. מלבד אנטיהיסטמינים, גם תרופות כמו פרמין שפועלות נגד מערכת הדופמין במוח הוכיחו עצמן כיעילות בטיפול סימפטומטי בסחרחורות.
- טיפול בגורם לוורטיגו: כאן, הטיפול תלוי מאוד בגורם לסחרחורת. במידה ומדובר בורטיגו פריפרי כתוצאה ממחלת מנייר שמובילה לעליית לחץ נוזלים באוזן הפנימית, הטיפול הנכון הוא עם תרופות משתנות והגבלת מלח. אם מדובר במחלה דלקתית, יש לטפל בסטרואידים או באנטיביוטיקה אם מדובר בדלקת זיהומית. אם מדובר בורטיגו מרכזי, הטיפול בוורטיגו מבוסס על הטיפול בגורם המרכזי – צנתור במצב של שבץ, ניתוח במצב של גידול וכו’.
