רציף הרברט סמואל 46, תל אביב 03-771-2804 א'-ה' 08:00 - 20:00 ו' 08:00 - 14:00
Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages

היסטוריה של אמצעי מניעה

עמוד הביתבלוג › היסטוריה של אמצעי מניעה

אמצעי מניעה תמיד היו כאן

היום, כשענף אמצעי המניעה פורח, והכל זמין החל מהתקן תוך רחמי ועד גלולות ואפילו קונדום נשי – זה נראה לנו מובן מאליו, חלק בלתי נפרד מחיינו. אבל מה היה פעם, בימים קדומים ונטולי טכנולוגיה מתקדמת?  הרי

היסטוריה של אמצעי מניעה
היסטוריה של אמצעי מניעה

גברים ונשים קיימו יחסי מין מאז ומתמיד, ויתרה מזאת – הם גם ניסו להימנע מכניסה להיריון. כבר בספר  בראשית תועד שימוש ראשון במניעת היריון על ידי משגל נסוג בין אונן (בנו של יהודה) לתמר אלמנת אחיו. גם בגמרא הוזכר אמצעי מניעה לא יעיל בעליל אך בהחלט משעשע –  הליכה נמרצת או ריצה של האישה ואף התהפכות לצד עם סיום המגע המיני, מתוך חשיבה שכך תוכל לפלוט מגופה את הזרע הגברי.

במלחמות שהתקיימו בעת העתיקה, המנצחים נהגו לסרס את אויביהם כדי למנוע את הריבוי הטבעי שלהם. בשיטה זו השתמשו גם בתקופות מאוחרות יותר, לדוגמה – סירוס הבנים באי צ'אם בניו זילנד על מנת להימנע מפיצוץ אוכלוסין. מייסדות הפמיניזם במאה ה-19 דגלו בשיטה הבטוחה ביותר למניעת הריון – הימנעות מקיום יחסי מין.

 

אמצעי המניעה הקדומים – לא תאמינו מה היה כאן

בימי קדם, עוד הרבה לפני שאפשר היה להיבדק אצל רופא נשים, אורולוג או רופא עור ומין, היו אנשי מקצוע אחרים שהמליצו על אמצעי מניעה. כך למשל, רופאים הלניסטים וחכמים מצריים המליצו על קוטלי זרע שנרקחו מגללי תנינים ודבש, רוק גמלים ושיקויים שכללו שמנים ומלחים שונים. ביוון וברומא העתיקה נשים נהגו לשתות חליטת תה מצמח ה-Pennyroyal, ונשות מצרים העתיקה היו מחדירות לנרתיק פתיליות שהוכנו מכותנה, דבש, תמרים וחלקים מעץ השיטה. הגלולה הקדומה שכונתה במסורת היהודית "כוס של עקרין" הייתה נוזל שהכיל שרף, מינרלים ועשבים. גם רימון היה אחד מאמצעי המניעה הפופולאריים בימי קדם, והוא מוזכר במיתולוגיה היוונית, שם סופר על אלת האביב שנחטפה אל השאול ואכלה גרגירי רימון שגרמו לאובדן פוריותה.

בימי הביניים נשים קיימו יחסי מין כאשר לרגליהן קשרו אשכי שועל, במאה ה-16 בקנדה הן המיסו אשכי בונה טחונים באלכוהול ולגמו אותם כאמצעי מניעה, ובסין הקדומה הן לגמו כספית מיד לאחר שקיימו יחסי מין. עד למלחה"ע הראשונה, נשים שתו מים עם עופרת כאמצעי מניעה, ובשנות ה-50 של המאה הקודמת נשים שטפו את איבר המין שלהן בקוקה קולה כי האמינו שהפחמן הדו חמצני והסוכר ימנעו היריון.

 

גלגולו של קונדום

נראה שגם הקונדום היה כאן משחר ההיסטוריה, כמובן בגרסאותיו הפרימיטיביות. על קיר מערה בצרפת נמצא ציור קדום בן כ-15,000 שנים המתעד אדם שהשתמש בקונדום. באלף השני לפני הספירה היו מייצרים קונדומים מרקמות של בעלי חיים: שריון צב, עור, מעיים ושלפוחיות שתן של חיות הבית. אפילו הקונדום המודרני יותר ששימש את הגברים במאות ה-16 וה-17 יוצר ממעי כבש.  באותן מאות כבר הייתה מודעות למחלות מין גם אם עדיין לא קראו להן בשמות כמו זיבה, סיפיליס, כלמידיה או הרפס. כשפרצה מגפת סיפיליס (עגבת) במאה ה-16, גברים השתמשו בקונדום שהיה עשוי מיריעות פשתן וספוג בכימיקלים, בהתאם להנחייתו של הרופא האיטלקי גבריאל פלופיו.

רק עם המצאת הלטקס והגומי במאות ה-19 וה-20 יוצר הקונדום המודרני, כאשר ב-1980 אושר על ידי ה-FDA האמריקאי הקונדום הנשי הראשון שפותח בארה"ב.

 

התקדמנו מאז…

עם הזמן, הטכנולוגיה, הפמיניזם, המודעות למחלות מין  והנכונות להשקיע כסף בתחום, הביאו לפיתוח אמצעי המניעה המודרניים. ב-1880 הומצאה הדיאפרגמה על ידי גניקולוג גרמני, ב-1929 הוחדרה לראשונה לרחם טבעת כסף עליה היו שזורים חוטים של תולעי משי, בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת החל השימוש בהתקן התוך רחמי העשוי מנחושת, וב-1960 נכנס לשימוש התקן המירנה שמפריש אסטרוגן. וזהו רק חלק מאמצעי המניעה הרבים שזמינים עבורנו.

אין ספק שאמצעי המניעה הם חלק ממהפכה חברתית שהדיה נשמעים היטב במאה ה-21. במהפכה הזאת לוקחים חלק גם האבחונים השונים הקשורים בהריון ובמחלות מין כמו  בדיקות הריון, בדיקות דם, בדיקת מחלות מין, בדיקת איידס וכיו"ב, וכן כל הנושא של טיפול במחלות מין.

רופאי המחלקה