רציף הרברט סמואל 46, תל אביב 03-771-2804 א'-ה' 08:00 - 20:00 ו' 08:00 - 14:00
Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content

בדיקות אורולוגיות – סוגים ומטרות

עמוד הביתבלוג › בדיקות אורולוגיות – סוגים ומטרות
בדיקות אורולוגיות – סוגים ומטרות
בדיקות אורולוגיות – סוגים ומטרות

תחום האורולוגיה הוא תחום רפואי מרכזי ומורכב

אורולוגיה היא הדיסציפלינה הרפואית שעוסקת במערכת השתן, הן בנשים והן בגברים. מלבד מערכת השתן, בגברים האורולוגיה עוסקת גם במערכת המין. מדובר בתחום רפואי רחב, עם אבחנות רבות וטיפולים רבים. האבחנות יכולות להיות מחלות דלקתיות כמו דלקת בדרכי השתן או פרוסטטיטיס (דלקת של בלוטת הערמונית), גידולים כמו סרטן הערמונית, בעיות אנטומיות המובילות לאבחנות כרוניות של מחלות דרכי השתן, או פשוט סימפטומים כלליים כמו שלפוחית כאובה. בכל מצב שכזה, יש לפנות לביצוע בדיקות אורולוגיות מתאימות.
ישנם הרבה מאוד סוגים ותתי סוגים של בדיקות אורולוגיות, וחשוב להכיר כל בדיקה שאליה תוכלו להיות מופנים. לפיכך, צירפנו הסבר על הבדיקות החשובות והשכיחות בתחום.

בדיקת אורולוג

הבדיקה הראשונה והחשובה ביותר בכל בדיקה אורולוגית, כפי שניתן להבין, היא בדיקה גופנית שמבצע רופא מומחה בתחום, או במילים אחרים – בדיקה של אורולוג. בבדיקה אורולוגית בסיסית מבצעים אנמנזה וראיון עם המטופל בכדי להכיר את אופי התלונה, משך התלונה והמיקום שלה והיסטוריה רפואית ומשפחתית. מכאן מתקדמים מכך לבדיקה גופנית. הבדיקה הגופנית מתרכזת בבטן ובמפשעה, במטרה לאתר רגישות בשלפוחית השתן או לאורך צינורות השופכה, ובמטופלים גברים גם סביב אזור האשכים במטרה לחפש אחר גושים ודגלים אדומים אחרים. מלבד זאת, במטופל גבר יתכן כי הרופא ירצה לבצע בדיקה של בלוטת הערמונית. זוהי בדיקה רקטלית, בה הרופא משתמש באצבע לבדיקת מרקם וגודל בלוטת הערמונית הממוקמת בסמוך לפי הטבעת.

פרופסור אלכסנדר ציביאן
מומחה בכירורגיה אורולוגית
לקבוע תור 03-7712804

ציסטוסקופיה

ציסטוסקופיה היא בדיקה אנדוסקופית של מערכת השתן. בבדיקה זו מוחדר צינור זעיר עם סיב אופטי למערכת השתן התחתונה דרך פתח השופכה. באמצעות צינור זה ניתן לצלם את מערכת השתן מבפנים ולאתר אזורים דלקתיים, מומים מבניים, גידולים ובעיות רפואיות רבות אחרות.
ישנן שתי שיטות לביצוע ציסטוסקופיה, כאשר מטרת הבדיקה משתנה בכל שיטה:

  • ציסטוסקופיה גמישה: מתבצעת עם צינור דק וגמיש יותר ולעתים לא דורשת הרדמה או טשטוש, ונחשבת לנוחה יותר למטופל. עם זאת, לא ניתן להשתמש בה למטרות טיפוליות או ללקיחת ביופסיה, אלא רק לצורך צילום ואבחנה.
  • ציסטוסקופיה קשיחה: צינור מעט גדול יותר שגורם מעט יותר חוסר נוחות למטופל. באמצעות ציסטוסקופ קשיח ניתן לקחת ביופסיה מאזורים חשודים במערכת השתן, וניתן גם לבצע צריבה, חיתוך או פעולות טיפוליות אחרות, שיהפכו את הבדיקה לא רק לאבחנתית אלא גם לטיפולית ואפילו מרפאת.

אורודינמיקה

בדיקה אורודינמית היא בדיקה בה משתמשים לאבחנה והערכה של בריחת שתן, לחץ שלפוחית השתן ובריאות שרירי הסוגר של מערכת השתן. בבדיקה זו מודדים את הלחץ שמופעל על שרירי שלפוחית השתן, ואת לחץ הזרימה של השתן ביציאה מהגוף.
ישנם שני סוגים של בדיקות אורודינמיות, אם כי הסוג השני (אורודינמיקה מורכבת) נמצא בשימוש שכיח הרבה יותר:

  • אורודינמיקה פשוטה: בדיקה לא פולשנית, בה מודדים את לחץ השתן באמצעות אסלה מיוחדת, ומשלימים באמצעות בדיקת הדמיה להערכת תחושת המילוי, ההתרוקנות והדחף של שלפוחית השתן.
  • אורודינמיקה מורכבת: בדיקה מקיפה וממצה יותר, שמתבצעת בשיטה פולשנית, בה מחדירים שני צינורות זעירים לנבדק/ת – לפי הטבעת ולצינור השופכה, או לנרתיק הנשי. הצינור המוחדר למערכת השתן מודד את הלחץ בשריר השלפוחית במהלך מילוי והתרוקנות של השלפוחית, כאשר באמצעותו גם מוכנסים מים סטריליים לשלפוחית על מנת לדמות את פעילות הריקון עצמה. הצינור השני מודד את הלחץ הבטני באותו זמן ומשווה ביניהם, וכך יש לרופא פלט מפורט ומלא על לחצי ההתרוקנות של המטופל. בסיום מילוי השלפוחית משלימים את הבדיקה כשהמטופל מתרוקן לתוך אסלה, המודדת את לחצי הזרימה של השתן ואת עוצמת הזרם. בדיקה זו מעריכה מצב של בדיקת שתן באופן מדויק, ובאמצעותה ניתן להתאים טיפול מיטבי למטופל.

אורופלומטריה

אורופלומטריה היא החלק השני של כל בדיקה אורודינמית, וכשהיא מתבצעת בפני עצמה למעשה מדובר בבדיקת זרימת שתן. לבדיקה זו חשוב להגיע עם שלפוחית שתן מלאה, והמטופל מתבקש להתרוקן לתוך אסלה מיוחדת המודדת את עוצמת ולחץ הזרימה לאורך כל שלבי ההתרוקנות. בתום ההשתנה, מתקבלת עקומת פעמון של עוצמת ההתרוקנות, וניתן להעריך באמצעותה מצבים של שלפוחית רגיזה ושל בריחת שתן.

פרופסור אלכסנדר ציביאן
מומחה בכירורגיה אורולוגית
לקבוע תור 03-7712804

אולטרסאונד אשכים

בדיקת אולטרסאונד היא בדיקה לא פולשנית, שמאפשרת לנו להדמות את האיבר הנבדק בצורה מדויקת למדי באמצעות גלי קול. אולטרסאונד אשכים, באופן ספציפי, מוכוון לבדיקה של מחלות שונות ובירור של סימפטומים ספציפיים באשכי המטופל. בירור של כאבי אשכים, ממצאים של גושים באשכים או אשך טמיר, וגם מצבים של חוסר פוריות ללא הסבר ברור – כולם צריכים לעבור בירור שכולל בדיקת אולטרסאונד. הבדיקה לא דורשת הכנה ואין בה כל סיכון, היא לא דורשת התאוששות, אך תיתכן תחושת חוסר נעימות בשל המגע של מתמר הבדיקה עם אשכי המטופל (במיוחד כשהם כאובים או במצב של דלקת).

MRI

בדיקת MRI היא בדיקת הדמיה נוספת, שעושה שימוש בתהודה מגנטית על מנת ליצור חתכים ממוחשבים מדויקים של גוף המטופל. בדיקה זו, כשהיא מוכוונת לאשכים, יכולה לשמש אותנו לבירור נוסף של ממצאים חשודים כגידולים. בנוסף, יש שימוש ב-MRI במקרים מסוימים במצב של חשד לגידול בערמונית, על מנת למפות את הערמונית באופן מדויק לפני או אחרי בדיקת US.

תרביות דם ושתן

תרביות דם ושתן הינן בדיקות חשובות ביותר בעולם הרפואה ככלל, ובמערך בדיקות אורולוגיות בפרט. כאשר עולה חשד לדלקת בדרכי השתן, יש לקחת תרביות דם ושתן באופן מיידי מהמטופל. מכניסים מעט דם או שתן (תלוי בסוג המחלה והתלונה) לתוך מבחנות מיוחדות המיועדות לכך עם מדיום עליו יכולים לגדול חיידקים, ובודקים כעבור מספר ימים האם ישנה גדילה של חיידק כלשהו בתרבית. אם כן, הדבר יכול לאשר (באמצעות בירור מיקרוביולוגי) הדבקה בחיידק ספציפי, שגורם לאבחנות כמו דלקות בדרכי השתן או ציסטיטיס. ישנם גם מדיומים מיוחדים עליהם ניתן לגדל פטריות וטפילים, במידה ויש חשד להדבקה כזאת (בעיקר פטריות שקשורות למערכת השתן הנשית).

בדיקת PSA

בדיקת PSA היא בדיקת דם, שבמסגרתה בודקים נוכחות של חלבון בשם Prostate Specific Antigen – חלבון שכפי שניתן להבין משמו, מיוצר באופן ספציפי על ידי בלוטת הערמונית. בדיקה זו חשובה ביותר משום שהיא יכולה לסייע באיתור מוקדם של סרטן הערמונית, שכן כאשר הערמונית גדלה ומגיעה למצב סרטני, היא מייצרת כמות גדולה מהרגיל של PSA. בדיקת דם שבה נמצאה כמות גבוהה של PSA מהנורמה מחייבת המשך בירור באמצעות US או אמצעים אחרים. עם זאת חשוב לציין שלא כל ממצא של PSA גבוה מחייב מצב של סרטן – גם הגדלה שפירה של הערמונית (BPH) יכולה לגרום לעלייה ב-PSA. קיימת גם בדיקת PSA חופשי הבודקת יחס בין PSA כללי ל-PSA חופשי.

בדיקות גנטיות

בדיקות מתקדמות וחדישות שמתבצעות באמצעות בדיקת דם, ובודקות נוכחות של מרקרים גנטיים ספציפיים למחלות כסרטן הערמונית וגידולי אשכים מסוימים. בדיקות גנטיות (גנומיות) יכולות לסייע באיתור של מחלה סרטנית, אך חשוב מכך – לגלות את הסיכון להתפתחות מחלות אלה בהמשך החיים. אלו בדיקות שבמרבית המקרים עדיין לא נמצאות בשימוש טיפולי נרחב, אך עם התפתחות הרפואה הגנטית ניתן לצפות לגדילה משמעותית גם בשימוש בהן.

דילוג לתוכן