ראשית נבחן מהי ההגדרה של עיכוב התפתחותי
עיכוב התפתחותי או איחור התפתחותי זהו מושג פסיכולוגי רפואי, שמתאר איחור בשלבי התפתחות אוניברסליים המתרחשים בתקופת הינקות והילדות. מצב כזה יכול לבוא לידי ביטוי באיחור או בעצירה בהתפתחות הילד בכל תחומי החיים: מוטורי, שפתי, קוגניטיבי, רגשי וחברתי. ילדים עם איחור התפתחותי מתקשים לרכוש כישורים ומיומנויות, הדרושים להם על מנת לתפקד בצורה נורמטיבית בחברה.
חשוב להבין: לא כל עיכוב התפתחותי מעיד על בעיה
כאמור, שלבי ההתפתחות הם אוניברסליים, אך לכל ילד, גם באותה משפחה, יש תהליך התפתחות וקצב התקדמות משלו שמושפעים ממגוון גורמים – גנטיים וסביבתיים. יש ילדים שמאחרים בהתפתחות בתחום אחד (למשל מוטורי) ומקדימים או מתפתחים “לפי הספר” בתחום אחר (למשל קוגניטיבי), ועם הזמן הם משלימים את הפער בתחום החסר. כמו כן, ישנם ילדים בריאים לגמרי ששלבי ההתפתחות שלהם בכל התחומים מתרחשים מאוחר יותר. לפיכך, לא כל מצב מוגדר כעיכוב התפתחותי. מאידך, קיימת אפשרות שאיחור כלשהו בשלבי ההתפתחות של הילד יהווה נורה אדומה ללקות או תסמונת כלשהי, קלה כחמורה, החל מלקות שפתית קלה ועד לילד המאובחן על הספקטרום האוטיסטי.
אז איך מזהים קושי או איחור התפתחותי?
קושי או איחור בהתפתחות יכול להתגלות בכמה דרכים: בבדיקות שגרתיות שעורכת האחות בטיפת חלב, דרך צפייה של הגננת באופן בו הילד מתנהל בגן, או על ידי ההורים עצמם שמזהים עיכוב בהתפתחותו של ילדם. עד גיל שנתיים ניתן לזהות עיכוב על פי האופן שבו התינוק מגיב לסביבה ולגירויים חיצוניים. מגיל שנתיים ומעלה אפשר כבר לזהות עיכוב גם לפי יכולתו של הילד לשחק עם ילדים בגילו וליצור קשרים חברתיים.
כאשר עולה חשד כזה אצל ההורים או הגננת, מומלץ לפנות לרופא המשפחה שיבצע לפני הכול בדיקה כללית של הילד לרבות בדיקות מעבדה. הרופא יפנה את ההורים והילד, בהתאם לחשד ולממצאים, למכון התפתחות או נוירולוג ילדים לאבחון סוג העיכוב ההתפתחותי. ניתן לבצע סוגים שונים של אבחונים בהתאם למצב: אבחון פסיכולוגי חינוכי, אבחון דידקטי, אבחון פסיכומוטורי, אבחון שפתי, בדיקה נוירולוגית, בדיקה לליקויים בראייה ועוד. כך, במידה ויתגלה עיכוב התפתחותי, ניתן יהיה להקדים ולספק לילד תמיכה של איש מקצוע מתחום הטיפול, שיסייע לו בהשלמת הפערים שצבר.
סימנים אופייניים לאיחור התפתחותי
ישנם כמה אורות אדומים, שעלולים להעיד על איחור התפתחותי. מומלץ כי הורים יהיו ערים ומודעים לסימנים הללו, ויעקבו אחריהם במידה והם מזהים אותם אצל ילדם:
- נסיגה משמעותית ברצף ההתפתחותי – כאשר הילד אינו מתקדם בשלבי ההתפתחות בתחומים מסוימים, לדוגמה במעבר מזחילה לעמידה, במעבר מאמירת הברות למילים וכיו”ב.
- חוסר סימטריות בפעולות שאמורות לשלב את שני צידי הגוף – הימנעות משימוש בצד אחד כגון גרירת רגל אחת בזחילה, הושטה של יד אחת בלבד לצעצועים, סירוב לדרוך על רגל.
- חוסר תקשורת – תינוק שלאחר גיל חודשיים אינו עוקב אחר עצמים נעים, ולאחר גיל 3 חודשים אינו מתייחס לפניו של אדם הפונה אליו או משחק איתו.
- העדר סקרנות – ילד שאינו מתעניין בסביבתו, לא מכניס חפצים לפיו, לא מנסה להגיע בזחילה לפרטים שונים בסביבה, לא מתעניין ולא חוקר.
אם הורה מזהה אצל ילדו סימנים כאלה בצורה מובהקת – מן הראוי לגשת לבדיקה ולהתייעצות אצל הגורמים הרפואיים המתאימים.
