מהי מחלת פיירוני (Peyronie’s Disease)?
מחלת פיירוני (Peyronie Disease) היא מחלת גברים, שקשורה בתפקוד ובבריאות של הפין – איבר המין הגברי. מחלה זו, שהיא אחת המורכבות בתחום של רפואת מערכת המין הגברית – אורולוגיה – היא מחלה שפוגעת באחוז אחד לפחות מתוך כל הגברים, אם כי ישנן גם הערכות לפיהן השכיחות יותר קרובה ל-10%, אך חלק גדול מהגברים מתביישים ולא מדווחים עליה ולכן גם לא מקבלים טיפול עבורה.
ברמה הפשוטה ביותר, מחלת פיירוני (Peyronie Disease) היא מחלה המובילה למצב עקמת של הפין. זוהי אמנם לא הסיבה היחידה לעקמת, אך מדובר באחת הסיבות השכיחות והקשות יותר המובילות לכך. ברמה הבסיסית ביותר, מחלת פיירוני היא מחלה של רקמת החיבור העוטפת את חללי הפין הפנימיים, הידועה גם בתור טוניקה אלבוגינאה. בשל תגובה דלקתית הנגרמת מסיבה אוטו-אימונית או כתוצאה מחבלה או הרעלת של תרופות מסוימות, יכולים להיווצר באותה טוניקה אלבוגינאה גופים סיביים הגורמים להקשחתה ופוגעים בגמישות שלה. במצב זה, לאורך זמן, תיווצר עקמת של הפין. ברוב המקרים העקמת תפנה כלפי מעלה, אם כי ישנם גם מקרים של עקמת כלפי שמאל או ימין.
השלבים השונים והפגיעה שנגרמת ממחלת פיירוני
למחלה שני שלבים שחשוב מאוד להכיר, שמשפיעים גם על הטיפול בה וששונים זה מזה מבחינה קלינית.
- השלב הדלקתי – השלב הדלקתי או הפעיל של המחלה הוא השלב המוקדם יותר, בו ההסתמנות העיקרית תהיה של כאבים באיבר המין בזמן זקפה, והיווצרות איטית והדרגתית של עקמת של הפין. בשלב זה נוצרת באופן איטי רקמה צלקתית ברקמת החיבור של הפין, והסימפטומים מחמירים בהדרגה לאורך שנה עד שנה וחצי, עד הגעה לשלב הכרוני של המחלה.
- השלב הכרוני – השלב הכרוני הוא השלב המאוחר יותר, שבדרך כלל כבר אינו כואב אך יכול להפריע הרבה יותר למטופל ולבת הזוג שלו. בשלב זה כבר אין כאבים בפין משום שאין יותר דלקת פעילה בפין . עם זאת, רקמת החיבור כבר מוסננת כולה באותם גופים סיביים, היוצרים מצב של פיברוזיס – התקשחות הגופים הסיביים האלה למצב קבוע. זהו מצב בו תופיע עקמת של הפין באופן משמעותי יותר, ובמקרים רבים תיווצר גם הפרעה ביחסי המין (זווית העקמת לא מאפשרת חדירה, או שהחדירה גורמת לכאב משמעותי אצל בת הזוג). כמו כן, יכול להיווצר גם קיצור של הפין בשל השינויים ברקמת החיבור – מצב שגורם עוד יותר בושה ומבוכה לגברים הסובלים ממצב זה. שלב זה הוא שלב קבוע, וללא טיפול לא יהיה שיפור או שינוי במצב.
כיצד מאבחנים את מחלת פיירוני?
אבחנה של מחלת פיירוני (Peyronie Disease) מתבצעת על ידי אורולוג מומחה למחלת פיירוני, בשילוב של בדיקה גופנית, הסימנים הקליניים המדווחים על ידי המטופל ובדיקות אבחנתיות אחרות. בשלב הדלקתי הסימפטומים עיקריים יהיו כאב בזמן זקפה והיווצרות עקמת של הפין באופן הדרגתי. בשלב הכרוני בדרך כלל כבר יהיו סימפטומים רבים ומובהקים יותר – החל מעקמת משמעותית ועד פגיעה ביכולת לקיים יחסי מין.
בדיקות מעבדה הן בדרך כלל פחות רלוונטיות לאבחנת מחלת פיירוני, אך ייתכן שיוזמנו על מנת לאתר בעיה סיסטמית הגורמת לתהליך הדלקתי או למחלת רקמת החיבור.
בדיקת ההדמיה היעילה ביותר היא אולטרסאונד, בדגש על בדיקת דופלר שבודקת את זרימות הדם באזור הנבדק. באמצעות בדיקת הדמיה זו ניתן לאתר הפרעות זרימה בחללי הפין המכוסים ברקמת החיבור, על מנת לאבחן את ההפרעה האנטומית הנגרמת ממחלת פיירוני.
ניתן גם לשלב בדיקת רנטגן לאיתור הגופים הסיביים (פיברוזיס) במידת הצורך.
מהן אפשרויות הטיפול במחלה?
טיפול מחלת פיירוני הוא טיפול במצב של עקמת של הפין, ובמחלת פיירוני הגורמת לו. טיפול מחלת פיירוני תלוי בשלב של המחלה – בעוד בשלב הדלקתי והראשון של המחלה המטרה הטיפולית תהיה לעכב את התפתחות המחלה ולהשפיע עליה על מנת לצמצם את הפגיעה לה היא גורמת, בשלב הכרוני המטרה היא לתקן את הפגיעה שכבר נוצרה.
הטיפול בשלב הדלקתי יהיה בדרך כלל טיפול תרופתי באמצעות ויטמין E ותרופה בשם POTABA, שמהווים את הטיפול הוותיק ביותר במחלה. הטיפול הוא בעל יעילות סבירה (כמחצית המטופלים חווים שיפור קליני), אך הוא מוגבל לתקופה של כחצי שנה לערך של טיפול בשל נזקים אפשריים של התרופות (לפני פרק זמן זה, מדובר בטיפול בטוח מאוד).
עוד טיפול תרופתי הוא בקולכיצין – תרופה המשמשת לטיפול במחלת גאוט, בה נוצרים גופים סיביים גם כן (במפרקים). גם באמצעותה, מחצית המטופלים יחוו שיפור משמעותי. עוד תרופות בהן ניתן להשתמש הן קרניטין ואפילו ויאגרה – שהיא יעילה הן לטיפול במחלה והן במצבים בהם היא מלווה בפגיעה בזקפה.
בשלב הכרוני טיפול הבחירה יהיה ניתוח. במצב בו נוצרה כבר רקמת צלקת בפין, וישנה כבר עקמת של הפין במצב קבוע ומשמעותי שמפריע למטופל ו/או לבת הזוג שלו, ולאחר שנה וחצי של אבחנה לפחות, ניתן לבצע ניתוח. בניתוח מנסים להסיר או לצמצם את הפיברוזיס שנוצר סביב חללי הפין. ניתוח זה הוא יעיל מאוד ובעל אחוזי הצלחה גבוהים במצב יחסית קל של המחלה – כאשר זווית העקמת היא עד 60 מעלות. במצב של עקמת קשה ומשמעותית יותר יש לבצע ניתוח מסוג אחר, שכולל השתלה של שתל ביולוגי במקום רקמת הצלקת אותה צריך להסיר לחלוטין.
בנוסף, יש לזכור תמיד גם את ההשפעות הנפשיות של המחלה על הגברים שסובלים ממנה, ובמידת הצורך לדעת להפנות אותם גם לטיפול נפשי וזוגי סביב המצוקה שנחווית בעקבות מחלת פיירוני.
