מהי בלוטת התריס?
בלוטת התריס הידועה גם בשמות בלוטת המגן או בלוטת התירואיד, הינה בלוטה אנדוקרינית שתפקידה לייצר ולהפריש הורמונים לדם. הבלוטה נמצאת בחלקו הקדמי של הצוואר ויש לה צורת פרפר. הורמוני התריס
מועברים באמצעות הדם לרקמות הגוף ומסייעים לתפקודם התקין של המוח, הלב ושרירים. כמו כן, בעזרתם הגוף מצליח לנצל אנרגיה ולשמור על חומו.
ישנן מחלות והפרעות שונות הקשורות בתפקוד בלוטת התריס, שלרוב מתבטאות בתסמינים הפוגעים באיכות החיים ואף עלולות להסתבך. לפיכך, בעיות בבלוטת התריס אצל ילדים ומבוגרים דורשות התייחסות רפואית, בדיקת תפקוד בלוטת התריס וטיפול אצל אנדוקרינולוג מבוגרים או אנדוקרינולוג ילדים בהתאם לאבחון.
תת פעילות בלוטת התריס – ההפרעה השכיחה בבלוטת התריס
במצב של תת פעילות בלוטת התריס, הבלוטה אינה מייצרת הורמוני תריס בכמות הנדרשת לגוף. כפועל יוצא מכך, יש האטה בקצב חילוף החומרים במערכות הגוף השונות. הפרעה זו הינה השכיחה ביותר בין הבעיות השונות בתפקוד בלוטת התריס והיא רווחת יותר אצל נשים וקשישים.
הגורמים לתת פעילות של בלוטת התריס
בין הגורמים לתת פעילות בלוטת התריס נמנים:
- מחלת השימוטו – מחלה אוטואימונית שבמהלכה מערכת החיסון תוקפת והורסת את הבלוטה. מחלה זו מהווה את הגורם הראשי לתת פעילות בלוטת התריס.
- דלקת בבלוטה הנגרמת ממחלה ויראלית.
- הפרעה לאחר הלידה – אצל 5% מהנשים יש ירידה זמנית וקצרה בתפקוד הבלוטה מספר חודשים לאחר הלידה.
- קרינה לצוואר – הקרנה לצוואר עקב מחלה ממארת או קרינה כתוצאה משימוש ביוד רדיואקטיבי עלולות לגרום להרס של הבלוטה.
- עודף או מחסור ביוד – כאשר התזונה לוקה בעודף או חסר של יוד, יש לכך השפעה על הורמון התירוקסין וכתוצאה מכך על פעילות הבלוטה.
- תרופות – כדוגמת ליתיום, אמיודרון או אינטרפרון.
- ניתוחים בבלוטת התריס לצורך כריתת הבלוטה או חלק ממנה כתוצאה מגידול או סיבה אחרת.
- פגיעה באזורי מוח האחראים להפעיל את בלוטת התריס – מדובר בגורם נדיר.
תסמינים לתת פעילות של בלוטת התריס
בשל השפעתה הרחבה של בלוטת התריס על מערכות רבות בגופנו, יש לה גם תסמינים רבים. לרוב הם מתפתחים באופן הדרגתי ולכן לפעמים קשה להבחין בהם. התסמינים הראשוניים העיקריים הם תחושת חולשה ועייפות, יובש בעור, תחושת נימול, עצירויות, עלייה במשקל (לעיתים עד לרמות הדורשות טיפול בהשמנת יתר), שיבושים במחזור החודשי, אי סבילות לקור. בשלב מתקדם יותר של הבעיה עלולים להופיע שינויים בשיער, הפרעות זיכרון, דיכאון וצרידות. כמו כן, תת פעילות של הבלוטה עלול לפגוע בפוריות האישה או בהתפתחות העובר.
במקרים נדירים בהם נוצרים סיבוכים כתוצאה מחוסר אבחון עלולים להופיע תסמינים קשים, המתבטאים בקושי לנשום או לבלוע ובשינוי במצב ההכרה. תסמינים כאלו עלולים להעיד על פגיעה בלב ובמערכת העצבים ומחייבים פנייה מיידית לבית חולים.
כיצד מאבחנים את ההפרעה
במצב תת פעילות של בלוטת התריס בדיקת דם מספקת מידע חשוב ביותר לאבחון ולטיפול. באמצעות הבדיקה ניתן לבחון את רמת הורמון ה-TSH אשר מגרה את הבלוטה.
בדיקות נוספות לאבחון בעיות בבלוטת התריס הן אולטרסאונד בלוטת התריס, ביופסיה בלוטת התריס ובדיקת מיפוי של הבלוטה.
כיצד מטפלים?
הטיפול בבעיה של תת פעילות בלוטת התריס הינו באמצעות תרופות שמכילות תירוקסין סינתטי – לבותירוקסין. לרוב, הבלוטה חוזרת לאיזון כעבור 3 חודשים מתחילת הטיפול, אך עדיין נדרש מעקב רפואי באמצעות בדיקות דם מדי כמה חודשים כדי לוודא שמירה על האיזון.
