מהי מחלת כבד שומני ומה הסיכון הטמון בה?
כבד שומני שלא כתוצאה מאלכוהול זוהי מחלת הכבד השכיחה ביותר בעולם המערבי. אדם יוגדר כחולה כבד שומני, כאשר למעלה מ- 5% ממשקל הכבד שלו הינו שומן. למחלת כבד שומני דרגות חומרה שונות. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בהצטברות שומן בכבד ללא השלכות נוספות, או הצטברות שומן שגוררת דלקת בכבד או צלקות, עד שהמצב מחמיר לכדי מחלת כבד כרונית, שחמת כבד או גידולים בכבד.
מחלת הכבד השומני יכולה להופיע בכל גיל, לרבות אצל ילדים שסובלים מהשמנת יתר, אשר מהווה גורם ישיר להיווצרות כבד שומני. עם זאת, ברוב המקרים המחלה מופיעה בעשורים 5-6 לחיים והיא מאפיינת בעיקר אנשים עם עודף משקל, שומנים בדם או סוכרת.
מה גורם למחלת כבד שומני?
אנשים הסובלים מעודף משקל נמצאים בסיכון גבוה למחלת כבד שומני. כבד שומני הוא חלק ממכלול מחלות התסמונת המטבולית: סוכרת, יתר לחץ דם, עודף טריגליצרידים ושומנים בדם. המכנה המשותף של כל המחלות הללו הינו עמידותם של התאים בגוף להורמון האינסולין, שמפעיל על קרומי התאים קולטנים שמעבירים אליהם את הגלוקוז מהדם. כשהקולטנים הללו אינם פועלים בצורה תקינה, נוצרת הצטברות גלוקוז בדם, מה שגורם לסוכרת. חולי סוכרת ואנשים הסובלים מהשמנת יתר הם בסיכון גבוה לפתח מחלת כבד שומני, ולהיפך – חולי כבד שומני הם בסיכון גבוה לפתח סוכרת, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם ועודף משקל.
אבחון כבד שומני
רוב חולי הכבד השומני אינם מודעים לכך שהם חולים, שכן תסמיני המחלה אינם מובהקים והם מתבטאים בעייפות מוגברת, כאב בצד הימני של הבטן או תחושת אי נוחות. במקרים רבים, המחלה מתגלית במקרה במהלך בדיקת אולטרסאונד בטן שנעשית לאיתור הפרעות אחרות. לרוב, רק בדיקת אולטרסאונד כזו יכולה לאבחן את המחלה. עם זאת, לעיתים גם תוצאות של בדיקות דם שמצביעות על רמה מוגברת של אנזימי כבד בדם יכולות להעיד על קיום המחלה, ולעיתים רחוקות מומחה למחלות כבד יוכל למשש כבד מוגדל בבדיקה גופנית, מה שיכול להעיד על הצטברות שומן בתוכו. במקרים בהם האבחנה באולטרסאונד אינה ברורה, מבצעים ביופסיה של הכבד.
חשוב ביותר לאבחן כבד שומני אצל ילדים שנמצאים בסיכון על מנת למנוע סיבוכים שיופיעו בבגרותם.
טיפול בכבד שומני
עד היום לא נמצא טיפול תרופתי למחלת הכבד השומני. לפיכך, טיפול בכבד שומני נעשה באמצעות הפחתה של גורמי הסיכון למחלה: איזון סוכרת, הורדת רמות השומנים בדם והורדת המשקל על ידי התאמת תפריט תזונה אישי וביצוע פעילות גופנית מוגברת. תפריט התזונה שיתבסס על מזונות דלי שומן ופחמימות, יותאם לכל חולה על פי גילו, משקלו, טעמו ואורח חייו. חשוב להפחית כ-1000-500 קלוריות מהצריכה היומית על מנת לייצר ירידה הדרגתית במשקל שלא תפגע בגוף.
כשמדובר בילדים שנמצאים בקבוצת הסיכון, חשוב לנקוט בטיפול מונע ולהקפיד כבר מגיל צעיר על משקל תקין באמצעות תזונה הולמת ופעילות גופנית קבועה.
