לחץ דם תקין: למה חשוב להיות עם אצבע על הדופק בנושא לחץ דם תקין

מה זה לחץ דם?

מערכת הדם היא המערכת החשובה בגוף, המזרימה את כל החומרים החיוניים לקיומנו לרקמות השונות. במרכז מערכת הדם נמצא הלב – משאבת הדם הראשית של הגוף. פעולתו של הלב מבוססת על התכווצות (סיסטולה) – שבמהלכה הדם יוצא מחדרי הלב לעורקים וזורם בעוצמה, ולאחר מכן הרפיה (דיאסטולה) – במהלכה הלב מתמלא מחדש בדם שמגיע אליו חזרה מהוורידים. התכווצות והרפיה אלה, הן שעומדות בבסיס של מה שמכונה לחץ דם – עוצמת הלחץ שבה הדם זורם בכלי הדם.
לחץ הדם מתחלק לשני ערכים – ערך סיסטולי שמודד את עוצמת הלחץ בזמן התכווצות הלב, וערך דיאסטולי שמודד את עוצמת הלחץ בזמן הרפייתו. יחידות הלחץ בהן נהוג להשתמש למדידת לחץ דם הן מילימטר כספית, או ממ”כ.

מהו לחץ דם תקין?

לחץ דם תקין למבוגרים, כפי שמקובל בספרות הרפואית, נע סביב ערך סיסטולי של 120 ממ”כ וערך דיאסטולי של 80 ממ”כ. כאן חשוב להדגיש כי ישנה חשיבות לחישוב נכון של לחץ דם תקין לפי גיל ולפי מצב בריאותי. ברור כי ערך לחץ דם תקין בגיל 70 אינו ערך לחץ דם תקין בילדות (לילדים לחץ דם נמוך יותר). כך לדוגמה גם לחץ דם תקין בהריון יהיה שונה וגבוה מלחץ דם תקין במצב רגיל – וזאת בשל המאמץ הנוסף שהגוף משקיע בהריון.
כך או אחרת, בכל מצב בריאותי באשר הוא, לחץ דם תקין הינו חשוב מאין כמותו, וכפי שיובהר בהמשך, מדובר באחד המדדים הבריאותיים החשובים ביותר בעולם המודרני.

טבלת לחץ דם לפי רמות סיכון

מה זה יתר לחץ דם?

כאמור, לחץ דם תקין או לפחות שגרתי הוא לחץ דם ברמת 120/80. עם זאת, גם עלייה קלה של לחץ הדם אינה מעידה בהכרח על לחץ דם בלתי תקין. ברמת ההגדרה היבשה, יתר לחץ דם מוגדר כלחץ דם בערך ששווה או עולה על 140 ממ”כ סיסטולי ו-90 דיאסטולי. מעל לערכים אלה, הסיכון להיווצרות סיבוכים בריאותיים שונים עולה באופן משמעותי – וניגע בכך בהרחבה בהמשך. כעת, חשוב להבהיר מה גורם לעלייה של לחץ הדם.

סוגי יתר לחץ דם והגורמים להם

ישנם גורמים רבים שבגינם עלולה להיווצר עלייה של לחץ דם – מצב המכונה יתר לחץ דם.
ראשית, יש להבחין בין שני סוגים עיקריים של לחץ דם גבוה: יתר לחץ דם ראשוני ויתר לחץ דם שניוני. מושגים אלה באים להבחין בין הגורמים לעליית לחץ דם – בין מצבים בהם עליית לחץ הדם מתרחשת בפני עצמה ללא גורם אחר המוביל לה (ראשוני), למצבים בהם ישנם מחלה או גורם אורגני אחר המובילים לעליית לחץ הדם (שניוני).

• גורמי יתר לחץ דם ראשוני – בכל מה שקשור ליתר לחץ דם ראשוני, הגורם השכיח ביותר לעליית לחץ דם הוא גיל. ככל שאנחנו מתבגרים, כך מתקשים גם השרירים שמרכיבים את דפנות כלי הדם הגדולים בגופנו. כשכלי הדם האלה מאבדים מגמישותם, הלב צריך להפעיל כוח רב יותר על מנת להזרים בהם את כמות הדם הנחוצה לגוף שלנו – מה שבא לידי ביטוי בתהליך עלייה של לחץ דם.
  בדומה, גם התכווצות של כלי הדם (שיכולה להיגרם גם בקרב אנשים צעירים) תוביל לעלייה בלחץ הדם, שכן יש להפעיל לחץ רב יותר בשביל להזרים בכלי הדם את אותה כמות דם.
  גורם נוסף לעלייה בלחץ הדם הוא שינויים במשק הנוזלים והמלחים בגוף. ככל שהדם שלנו הוא בעל נפח גדול יותר (מעודף נוזלים ומלחים, בשל פגיעה בכליה או צריכה חיצונית), כך הלב יצטרך להפעיל מאמץ רב יותר בכדי לדחוק את הדם לעורקים, ואז לחץ הדם יעלה. מהסיבה הזאת, אחד הרופאים החשובים ביותר לטיפול ואיזון של יתר לחץ דם, מלבד קרדיולוג (רופא לב), הוא נפרולוג (רופא כליות).
• גורמי יתר לחץ דם שניוני – יתר לחץ דם שניוני הוא מצב בו יש מחלה או גורם אחר בגוף, המובילים לעליית לחץ דם. דוגמה טובה לכך היא מטופלים עם עודף משקל, שאצלם ישנה עלייה של השומנים בדם (כולסטרול וטריגליצרידים) ושל הסוכרים בדם. מצב כזה מקטין את הנפח הפנוי בכלי הדם לזרימת הדם ויכול ליצור פלאק שומני בדפנות כלי הדם – מה שיביא לעלייה של לחץ הדם. מה שיוריד את לחץ הדם יהיה טיפול בגורם הראשוני, ולא בהכרח הורדה אקטיבית של לחץ הדם עצמו.
  עוד גורמים שיכולים להוביל ליתר לחץ דם שניוני הם מחלות כליה, שימוש בתרופות מסוימות, הפרעות שינה ודום נשימה בשינה, הפרעה בתפקודי תריס ועוד.
  סוג שלישי של יתר לחץ דם הוא יתר לחץ דם ממאיר (מליגני) – הופעה פתאומית וזמנית של לחץ דם גבוה מאוד (מעל 180/110), שמרמזת על בעיה אקוטית שדורשת טיפול, ולרוב לא על מצב כרוני.

מה יכול לקרות כתוצאה מיתר לחץ דם?

מצב כרוני של יתר לחץ דם לא מטופל, עלול לגרור נזקים בריאותיים משמעותיים למטופל, אם לא תתקיים התערבות בצורה נכונה. חשוב לציין שלרוב, פרופיל הסימפטומים של לחץ דם גבוה הוא מינורי לחלוטין, ורק במקרים קיצוניים מאוד של לחץ דם שעולה מעל 200 סיסטולי יורגשו סימפטומים כמו הפרעה בראייה, כאבי ראש, קוצר נשימה ואנגינה (לחץ בחזה). במרבית המקרים, יתר לחץ דם יהיה לחלוטין לא סימפטומטי, שעה שהנזקים הנגרמים ממנו יתהוו ויתרחשו. זו הסיבה לכך שאחד מכינויי המחלה הוא “הרוצח השקט”.
יתר לחץ דם (כאמור, מעל 140/90) שאינו מטופל לאורך שנים, יכול להוביל למגוון רחב של בעיות בריאותיות, שחלקן מסכנות חיים:

• מחלות לב, לרבות התקפי לב ודום לב
• סיכון מוגבר לחסימה בעורקי המוח ולשבץ
• טשטוש בראייה ופגיעה קבועה באיכות הראייה, שיכול להגיע עד כדי עיוורון
• מפרצת בכלי דם, כולל אבי העורקים
• פגיעה בכליות, שיכולה להגיע עד כדי אי ספיקת כליות
• פגיעה בזקפה ובתפקוד מיני אצל גברים

כיצד מטפלים ביתר לחץ דם?

מכל האמור לעיל, ברור ומובן מדוע חשוב כל כך לטפל בצורה נכונה במצב של יתר לחץ דם. הטיפולים במצב זה הם רבים, ואף הם תלויים בגורם לעלייה בלחץ הדם. משום כך, חשוב להבין בתור התחלה האם מדובר ביתר לחץ דם ראשוני, שניוני או מליגני – ובהתאם לכך לטפל. בכל מקרה, הטיפול ביתר לחץ דם יתנהל בדרך כלל על ידי רופא משפחה, וכן על ידי נפרולוג או במקרים מסויימים מומחים ברפואת לב – קרדיולוגיה. חשוב גם לציין, שאם אתם מחפשים מומחה לחץ דם, מרפאות ייעודיות בתחום הן בדרך כלל מרפאות בתחום הנפרולוגיה דווקא – שכן הכליות ומשק הנוזלים בגוף הן הגורם החשוב ביותר בהשפעתו על לחץ הדם.

• טיפול במצבים של יתר לחץ דם שניוני – מטפלים בראש ובראשונה בגורם הראשוני המוביל לעליית לחץ הדם כסימפטום. כך למשל, אם ישנו גידול מוחי הגורם להפרשת יתר של הורמוני תריס המובילים לעליית לחץ דם – הטיפול יהיה בהוצאה של הגידול הזה או הקרנתו. מטופלים בעודף משקל עם יתר שומנים וסוכרים בדם יקבלו לרוב המלצה על שינוי אורח חיים וביצוע פעילות גופנית – לכל הפחות בנוסף לתרופות לאיזון לחץ הדם, גם אם לא במקומן. חשוב לציין שבכל מקרה, עד שיחל הטיפול במצב הגורם לעליית לחץ הדם, יש להתחיל בטיפול סימפטומטי להורדת לחץ הדם מתחת ל-140/90, בכדי להפחית את הנזק המתמשך לרקמות כתוצאה מלחץ הדם הגבוה.
• טיפול ביתר לחץ דם ראשוני – מטופל גם הוא בראש ובראשונה על ידי שינוי אורח חיים, הכולל ביצוע פעילות גופנית, הגבלת מלח, גמילה מעישון, ירידה במשקל ולעתים גם מומלצת שתייה מועטה של יין אדום.
  בשלב הבא, ובמיוחד כאשר לחץ הדם עולה מעל 160 סיסטולי, מתחילים בטיפול תרופתי להפחתת לחץ הדם. יש כמה וכמה משפחות תרופות הרלוונטיות להורדת לחץ דם בצורה יעילה, ובדרך כלל בוחרים בשילוב של 2 סוגי תרופות לפחות לטיפול ראשוני במצב זה עד הגעה לאיזון:
• תרופות משתנות, המורידות את נפח הנוזלים בגוף ולכן גם מפחיתות את לחץ הדם.
• בטא-בלוקרים, תרופות החוסמות את פעילות מערכת העצבים הסימפתטית (מערכת החירום של הגוף) ומפחיתות לחץ דם.
• חסמי ACR או ARBs – תרופות שחוסמות פעילות של אנזים מסוים בכליה, המוביל להיווצרות הורמון שמעלה את לחץ הדם (ציר רנין-אנגיוטנסין).
• מרחיבי כלי דם (כמו ניטריטים).
• חסמי סידן.

חשוב להיות עם אצבע על הדופק – או על מד לחץ הדם

קל להבין כי הנזק שיכול להיגרם כתוצאה מיתר לחץ דם שאינו מטופל הוא עצום, ובמקרים רבים גם אינו הפיך. לכן, חשוב מאוד לבצע בדיקות לחץ דם תקופתיות, ובמידת הצורך גם הולטר לחץ דם שמאבחן בצורה מדויקת וחד משמעית מצב של יתר לחץ דם.
כאשר מגיעים למצב שבו צריך להתחיל טיפול ביתר לחץ דם – בין אם הטיפול הזה הוא שינוי אורח חיים ובין אם מדובר בטיפול תרופתי אינטנסיבי – חשוב להקפיד על הטיפול הזה בצורה מדויקת, על מנת למנוע מעצמנו נזק בריאותי משמעותי ומתמשך. כך נשמור על לחץ דם תקין, ונשמור על הבריאות שלנו לאורך זמן.

דוגמת תרשים בדיקת הולטר לחץ דם

דוגמת תרשים בדיקת הולטר לחץ דם 1

דוגמת תרשים בדיקת הולטר לחץ דם 2

דוגמת תרשים בדיקת הולטר לחץ דם 3

דוגמת תרשים בדיקת הולטר לחץ דם 4

דוגמת תרשים בדיקת הולטר לחץ דם 5