מהי טרשת עורקים?
טרשת עורקים (Atherosclerosis) היא שם כללי למצב שבו כלי דם עורקיים (כלומר, כלי דם שמובילים דם מהלב לאיברי הגוף, בניגוד לוורידים המובילים את הדם חזרה ללב) נסתמים באופן הדרגתי, בשל היווצרות של פלאק. אותו פלאק יהיה עשוי בדרך כלל משומנים ומתאי מערכת החיסון של הגוף, בשילוב של הצטברות שומן ושל תגובת דלקת בעורקים הפגועים.
טרשת עורקים היא אחת המחלות השכיחות ביותר בעולם המודרני ככלל ובישראל בפרט, עם עשרות אלפי חולים חדשים שמאובחנים או מגיעים למיון עם התקפים אקוטיים של המחלה (בהם ניגע עוד רגע) מדי שנה.
טרשת עורקים היא גורם התמותה המוביל בעולם המערבי, בהפרש די גדול מכל שאר גורמי התמותה הנפוצים גם יחד. כמו עם הרבה מחלות אחרות, גם במצב של טרשת עורקים הטיפול האיכותי ביותר הוא מניעה, ולאורח החיים יש השפעה עצומה על התפתחות טרשת העורקים. אבל לפני שנוכל לדבר על המניעה, הטיפול או האבחון, צריך לדבר קודם כל על כל הסוגים של טרשת עורקים – שכן לא באמת מדובר במחלה אחת בלבד.
סוגים שונים של טרשת עורקים
הסוגים השונים של טרשת עורקים לא שונים זה מזה בסוג הטרשת שנוצרת בהם. במרבית המקרים, הטרשת תהיה אותה טרשת – פלאק שומני (בעיקר כולסטרול מסוג LDL) שמצטבר מתחת לחלק הפנימי של העורק, ותאי דם לבנים (מאקרופאגים) שהגוף שולח על מנת לפנות את החומרים הזרים, אך ללא הצלחה כשהם מצטרפים לתאי השומן ותורמים גם הם ליצירת הטרשת.
ההבדל בין סוגי הטרשת השונים הוא בעיקר במיקום של העורקים הפגועים והטרשתיים, כשאותו המיקום יכול להשפיע בצורה משמעותית ביותר על הקליניקה. כך למשל הדוגמה הברורה ביותר של טרשת עורקים היא בעורקים המזינים את שריר הלב עצמו, שידועים גם בתור העורקים הכליליים. מצב של טרשת חלקית בעורקים הכליליים מופיע בתור תעוקת חזה (אנגינה), ואילו מצב של חסימה מלאה הוא מצב של אוטם בשריר הלב, שמוכר לרובנו בתור התקף לב. לעומת זאת, טרשת עורקים בעורקי המוח ו/או הצוואר תתבטא אחרת, והסיכון המרכזי בה הוא כמובן שבץ מוחי, שנוצר בשל הפסקה של אספקת החמצן דרך הדם למוח. טרשת עורקים היקפית יכולה להתבטא בכמעט כל עורק בגוף, כשמצבים נפוצים נוספים הם טרשת באבי העורקים התחתון (שיכולה להוביל לאירועים איסכמיים במעי ולנמק בגפיים), טרשת עורקים ברגליים או בידיים, בעורקי הכליות ועוד.
תסמינים של טרשת עורקים
למצבים של טרשת עורקים תסמינים שקשורים למיקום של אותה הטרשת ושל העורקים שנפגעו ממנה. התסמינים של טרשת העורקים השכיחה והחשובה ביותר, שהיא של העורקים הכליליים, יהיו בתור התחלה ירידה ביכולת לבצע מאמצים ותחושת כאב לוחץ, קוצר נשימה, חולשה ולעתים גם הזעה מוגברת במאמץ, שלאחר זמן מה יכולים להופיע גם במנוחה. טרשת שמופיעה בעורקי הרגליים תתבטא בדרך כלל בכאבים בשוקיים ובהופעה פתאומית של צליעה חדשה. במצב של טרשת בעורקי הצוואר או המוח, התסמינים יהיו של מערכת העצבים, ויהיו תלויים באזור במוח שנפגע בשל אותה הטרשת. יש מצבים של פגיעה בדיבור, של פגיעה מוטורית ו/או של פגיעה בראייה או בקלט חושי אחר – הכל כתלות באזור שנפגע.
אבחון של טרשת עורקים
אבחון טרשת עורקים תלוי גם הוא בסימפטומים שמופיעים בהתאם לסוג הטרשת, אך במקרה הזה ישנם גם גורמי סיכון שחשוב להכיר בכל מקרה, ושיכולים להצביע על סיכון גבוה לטרשת עורקים ועל צורך בבדיקה אבחונית עבורה. טרשת עורקים היא מצב שהרופא יחשוב עליו לרוב כאשר יש סימנים לגורמי סיכון להיווצרות הטרשת – השמנה, סוכר גבוה, עישון או עישון פסיבי ועוד. ברגע שיש את הרקע הזה, תופעות כמו לחץ בחזה או כאבים ברגליים יכולות להצביע על תהליך טרשתי שמתפתח בעורקים בלב או ברגליים, ואז צריך להפנות לבדיקות אבחנתיות עבור הטרשת.
הבדיקה החשובה ביותר עבור אבחון של טרשת עורקים היא בדיקה של זרימת הדם ושל תפקוד דופן כלי הדם העורקי (האנדותל), שמוכרת גם בתור בדיקת דופלר. בדיקת דופלר היא למעשה בדיקה של זרימה – באמצעות מכשיר אולטרסאונד מדמים את האזור הפגוע, ומבצעים “צביעה” על גבי מסך המכשיר של זרימת הדם בכיוונים שונים. אותה צביעה מסייעת לנו להבין מה היקף ועוצמת הזרימה, וחשוב מכך – מה היקף החסימה שמפריעה לאותה הזרימה. בדיקת דופלר יכולה להתבצע בכל אזור בגוף שיש בו זרימת דם עורקי. בדיקת אקו לב או אקו לב במאמץ היא למעשה בדיקת דופלר של זרימת הדם בלב, ואילו בדיקת דופלר TCD (טרנס-קרניאל) היא בדיקה של זרימת הדם בעורקי הצוואר ובמוח. יש גם אפשרות של TCD עם בועות שבוחנת האם ישנו מעבר של דם עורקי לדם ורידי שאינו תקין, ולהפך. ניתן לבצע את בדיקת הדופלר גם ברגליים, בבטן, בידיים ועוד.
מלבד בדיקת הדופלר, ניתן לאבחן טרשת עורקים גם באמצעות בדיקות נוספות התומכות באבחנה. בדיקות מעבדה שמצביעות על ערכי שומן או סוכר גבוהים וכן על ערכי CRP המעידים על תהליך דלקתי ער, בדיקות הדמיה כמו CT או אולטרסאונד, וכמובן שגם בדיקות קליניות של הרופא את האזור או האיבר הפגוע להערכת הנזק.
טיפול בטרשת עורקים
הטיפול הטוב ביותר בטרשת עורקים הוא כמובן המניעה שלה – אבל ניגע בכך בהמשך, וחשוב להכיר גם כיצד לטפל בטרשת העורקים לאחר שהיא כבר נוצרת. שינוי משמעותי של אורח החיים, הכולל הפסקת עישון, צריכה מוגבלת של שומנים ושל סוכרים, ביצוע פעילות גופנית ואיזון לחץ דם, הוא הדרך היעילה ביותר לטפל בטרשת עורקים ולמנוע את המשך התפתחותה. מבחינת טיפול תרופתי בטרשת העורקים, עיקר הטיפול יהיה הורדת כמות הכולסטרול בגוף באמצעות טיפול מתאים (בדרך כלל עם סטטינים) ותרופות לאיזון גורמי הסיכון הנוספים כמו סוכר או לחץ דם. במידה וישנו אירוע אקוטי בעקבות הטרשת, כמו התקף לב, שבץ או נמק – הטיפול המקובל כיום הוא צנתור דחוף, ובהעדר יכולת לבצע צנתור – ניתוח.
מי מטפל בטרשת עורקים?
טיפול בטרשת עורקים הוא לא מנת חלקם של רופאים מהתמחות אחת בלבד, ולמעשה הטיפול בה תלוי גם הוא באזור שבו הטרשת מתפתחת. הדוגמה הברורה והשכיחה ביותר היא כמובן טיפול בטרשת של העורקים הכליליים, שמתבצע בעיקר על ידי קרדיולוג. לעומת זאת, מצבים של טרשת בעורקי הצוואר או המוח יטופל על ידי נוירולוג מומחה לטרשת עורקי המוח והצוואר. כירורג כלי דם יהיה הרופא המטפל במצבים קשים של טרשת שצריך לנתח באזורים כמו הרגליים או אבי העורקים הבטני.
מהן הסכנות והסיבוכים של טרשת עורקים?
כפי שהוסבר, הסכנות של טרשת עורקים הן משמעותיות ביותר, ולמעשה מדובר בגורם התמותה המוביל בעולם המערבי, יותר מכל מחלה אחרת (ויותר מהנפוצות ביותר האחרות גם יחד). בכל מצב שבו מצטברת טרשת עורקים בכלי דם כלשהו, הסיכון המיידי לרקמה שעליה אחראי אותו כלי דם הוא נמק – מוות לא מתוכנן של אותה הרקמה בשל העדר אספקת חמצן המגיעה מהדם. כאשר מדובר בפגיעה בלב, הסיכון הזה הוא התקף לב. כאשר הפגיעה היא בצוואר או בעורקי המוח, הסיכון הוא שבץ. כאשר מדובר בפגיעה באבי העורקים הבטני או בעורקי הרגליים, הסיכון הוא נמק מסוכן בגפיים התחתונות או במערכת העיכול, עד כדי צורך בכריתה.
גם מצבים קלים יותר של טרשת הם לא בהכרח מצבים שקל כל כך לחיות איתם. טרשת לא מלאה שלא חוסמת באופן מוחלט את העורקים הכליליים אולי לא תגרום להתקף לב, אבל בהחלט יכולה להוביל לתעוקת חזה (אנגינה) משמעותית שתפגע באיכות החיים של המטופל. כך גם טרשת בגפיים או במוח, שיכולה להוביל לפגיעה מוטורית ממקור נוירולוגי או אורתופדי.
כיצד ניתן למנוע מצבי טרשת עורקים?
מניעה היא הטיפול הטוב ביותר במצבי טרשת עורקים, והמניעה של טרשת העורקים תלויה באורח החיים של המטופל וברמת המודעות לבריאות והמעקב הרפואי. גורמי הסיכון המובילים להיווצרות טרשת עורקים הם השמנה, לחץ דם גבוה, סוכרת, עישון ויתר שומנים בדם. בנוסף, מטופלים שהייתה להם במשפחה הופעה של מחלת לב איסכמית בגיל צעיר (מתחת ל-55 אצל גברים, מתחת ל-65 אצל נשים) נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות טרשת. לכן, בקרב כלל האוכלוסייה ובמיוחד בקרב הנמצאים בקבוצת סיכון גנטית, חשוב מאוד להקפיד על תזונה מאוזנת שאינה עשירה בפחמימות פשוטות וסוכרים, הפסקת עישון במידה ומעשנים, ביצוע פעילות גופנית קבועה בהיקף של לפחות 40 דקות פעילות 4 פעמים בשבוע ועוד. מטופל שמצליח להקפיד על שינוי אורח חיים שכזה, בנוסף לנטילת תרופות במידה והוא בקבוצת סיכון גם כך, מפחית באופן משמעותי את הסיכון להיווצרות אירוע איסכמי כמו התקף לב או שבץ בשל טרשת עורקים.
