השנה הראשונה בחיים מאופיינת בקצב התפתחות מואץ
בשנה הראשונה לחייהם, תינוקות מתפתחים בקצב מהיר במיוחד. בשנה זו מוחו של התינוק ויכולותיו גדלים ומתפתחים בצורה יוצאת מן הכלל.
התפתחות הילד בגיל הרך נמדדת מבחינה קוגניטיבית, מוטורית, שפתית, רגשית, תקשורתית וחברתית. תוך כדי צמיחתם, פעוטות מכירים את הסביבה המקיפה אותם ואת הקודים, ההתנהגויות והמנהגים המקובלים בה.
לכל ילד קצב התפתחות משלו
שלבי ההתפתחות בין תינוקות ופעוטות זהים, אך קצב ההתפתחות שונה מילד אחד לאחר. יש תינוקות שמתפתחים ממש לפי הספר, יש כאלה שהתפתחותם מואצת ואחרים שהתפתחותם מתעכבת. לא כל עיכוב התפתחותי מעיד על הפרעה או בעיה שאמורות לעורר דאגה. כל עוד הילד עומד בטווח המקובל של ההתפתחות במישורים השונים, אין סיבה להאיץ בו או לחשוש שמשהו אינו תקין. עם זאת, כאשר ההורים מבחינים בבעיה חריגה שעלולה להצביע על הפרעה התפתחותית כלשהי, חשוב לפנות לייעוץ ואבחון אצל אנשי מקצוע ספציפיים בתחום הטיפולי: רופא התפתחותי, נוירולוג ילדים, פסיכיאטר ילדים, קלינאית תקשורת, פסיכולוג קליני ועוד.
קיימים סוגים שונים של הפרעות התפתחותיות
ישנם עיכובים התפתחותיים מסוגים שונים, שמהווים “אור אדום” ויכולים להעיד על הפרעה התפתחותית של ממש. בין סוגי בעיות ההתפתחות נמנים: עיכוב התפתחותי כללי, קשיים במיומנויות מוטוריקה גסה ועדינה לרבות סרבול מוטורי, בעיות בהתפתחות הקוגניטיבית, הפרעות בהתפתחות הדיבור והשפה, בעיות בתחום התפיסתי ובעיות בתקשורת חברתית. ישנם ילדים שהתפתחותם מעוכבת בשל נזקים שאירעו להם לפני או תוך כדי הלידה, וישנם גם כאלה הסובלים ממחלה נוירולוגית כלשהי שגורמת לבעיות התפתחות.
חשוב לאבחן בעיות התפתחות כדי לספק טיפול הולם
במקרים רבים, אחות טיפת חלב כבר יכולה לאבחן בעיות התפתחותיות, בעיקר אם הן חריגות. לעיתים הגננת יכולה לזהות אצל הילד קשיים במישורים מסוימים, ולרוב ההורים עצמם יכולים להבחין אם ילדם אינו מתפתח כראוי ואינו נמצא בטווחים הנורמליים של ההתפתחות. בכל מקרה של חשד סביר לבעיה התפתחותית, חשוב לפנות לגורמים מקצועיים לביצוע אבחון.
אבחונים לבעיות התפתחות הילד נעשים בדרכים שונות תוך התחשבות בגיל הילד. כך לדוגמה, בגיל מוקדם מאוד האבחון ייעשה על ידי בחינת תגובתו של התינוק לגירויים חיצוניים שונים. מגיל שנתיים ומעלה ניתן לאבחן ילד על פי האופן שבו הוא משחק, מתנהג וקושר קשרים בסביבה החברתית שלו.
ניתן לאבחן הפרעות התפתחותיות באמצעות אבחונים מסוגים שונים בהתאם לבעיה הנצפית: אבחון פסיכולוגי חינוכי, אבחון דידקטי שנעשה ע”י איש חינוך המתמחה נושא מסוים, אבחון נוירולוגי המבוצע ע”י נוירולוג ילדים, אבחון שפתי שמבצעים קלינאי תקשורת, אבחון התפתחותי המבוצע ע”י פסיכולוג התפתחותי, אבחון תפקודי שנערך ע”י מרפאים בעיסוק או אבחון פסיכומוטורי המבוצע ע”י פיזיותרפיסט.
