חשיבותה של בדיקת סקר מנהלים שנתית שנוי במחלוקת
מדי שנה, עשרות אלפי ישראלים עוברים בדיקות סקר, כאשר כ-70% מהם מופנים מטעם מקום עבודתם. סקר המנהלים כולל בדיקות שונות וביניהן מדידות גופניות, בדיקות דם ושתן, אולטרסאונד בטן, בדיקות לב כמו
ארגומטריה ואק”ג, דם סמוי בצואה, בדיקת PSA לגברים, בדיקת פאפ לנשים ועוד.
לנוכח תכיפות בדיקות הסקר עולה השאלה האם הן אכן נחוצות בתדירות כזו? האם הן אכן אמינות ועשויות למנוע התפתחות מחלות? ואולי מדובר בבדיקות מיותרות, שאינן מצדיקות את המחיר הגבוה שגובה מרכז רפואי כזה או אחר בעבורן.
הדעות נגד בדיקות הסקר השנתיות
המתנגדים לבדיקות סקר שנתיות טוענים כי מדובר בבדיקות כלליות מדי, שאינן מותאמות לפרופיל הבריאותי הספציפי של כל נבדק. כתוצאה מכך, נבדקים רבים בריאים לחלוטין עוברים באופן גורף בדיקות שהם כלל לא זקוקים להן. הפתרון , לדעת המתנגדים, הוא לצמצם את בדיקות הסקר ולהתאימן באופן פרטני לכל נבדק בהתאם לגילו ולרקע הרפואי האישי והמשפחתי שלו.
כמו כן, המתנגדים לבדיקות השנתיות טוענים כי הן עלולות ליצור שאננות אצל האדם שנבדק, כך שהוא יימנע מביצוע מעקב רגיל אצל רופא המשפחה. לדבריהם, רופא המשפחה, בניגוד לרופא הסקר, מכיר היטב את מטופליו, והוא זה שאמור להפנות אותם לבדיקה זו או אחרת בהתאם לשיקול דעתו.
המקטרגים יטענו עוד כי בדיקות הסקר אינן מעודכנות תמיד בגורמי סיכון חדשים, וכן שלא כל מרכז רפואי מזרים את הממצאים באופן שיטתי לרופא המשפחה או רופא החברה/המפעל.
טענה נוספת כנגד בדיקות הסקר גורסת כי לעיתים תוצאותיהן אינן אמינות.
הדעות בעד בדיקות הסקר השנתיות
אל מול המתנגדים לביצוע בדיקות סקר מנהלים מדי שנה, ישנם רופאים ונבדקים רבים המייחסים חשיבות רבה לבדיקות הללו ומתנגדים לרעיון לצמצמן. לטענתם, הריטואל החוזר על עצמו מדי שנה יוצר מודעות לבריאות, מאפשר ליצור קשר פתוח בין הנבדק לרופא, ומזמן שיחה חשובה גם על אורח החיים ועל שינויים נדרשים בהקשר.
עיקר התמיכה בבדיקות הסקר מתמקדת בכך שהן מקדמות רפואה מונעת, תחום שלוקה בחסר בישראל. התומכים גורסים כי באמצעות הבדיקות השנתיות ניתן לאתר בעיות רפואיות עוד לפני הופעת תסמיניהן ולטפל בהן ביעילות. טענה נוספת היא כי עבור אנשים מסוימים, אלו הן הבדיקות היחידות שהם מבצעים, שכן ממילא לא היו הולכים להיבדק ביוזמתם, כך שעדיף להיבדק באופן כלשהו מאשר בכלל לא. לטענת ההוצאה הכספית הגבוהה, המצדדים ישיבו כי גם אם במסגרת הבדיקות הללו מתגלים ממצאים בשלב התחלתי בקרב חלק קטן מהנבדקים, זה כבר מצדיק את המחיר הכספי. מעבר לכך, בדיקות הסקר מביאות לידי ביטוי את דאגתם של הארגונים לעובדים שלהם, וזהו דבר חשוב בפני עצמו.
המלצות כלליות לבדיקות תקופתיות חיוניות
מומחים במערכות הבריאות העולמיות השונות גיבשו לאחרונה הנחיות למיקודן של בדיקות הסקר, כך שיותאמו אישית לכל מטופל. אלו ממליצים לבצע בעיקר את הבדיקות הבאות:
- לחץ דם – לפחות אחת לשנתיים.
- כולסטרול: החל מגיל 35, לפחות אחת ל-5 שנים. למעשנים, סוכרתיים או בעלי רקע משפחתי של מחלות לב, מומלץ להיבדק החל מגיל 20.
- סוכרת – אחת ל-5 שנים, למעט אנשים עם יתר לחץ דם, השמנת יתר, כולסטרול גבוה או בעלי רקע משפחתי של סוכרת, הנדרשים לתדירות בדיקות תכופה יותר.
- אתור סרטן פי הטבעת – לאנשים מגיל 50 ומעלה אחת ל-10 שנים.
- כחלק של לגברים – בדיקת סרטן הערמונית – בדיקת PSA וכן בדיקה רקטלית לגברים מגיל 50 אחת לשנה-שנתיים.
- לנשים: משטח פאפ פעם בשנתיים, ממוגרפיה – מגיל 50 פעם בשנתיים אלא אם כן יש היסטוריה משפחתית בגינה יש להתחיל להיבדק מגיל 40, צפיפות עצם – מגיל 65, בדיקת כלמידיה – לנשים צעירות ופעילות מינית מומלץ להיבדק מדי שנה, ולנשים מבוגרות – עפ”י התייעצות עם הרופא.
כמובן שאלו רק הנחיות והמלצות כלליות, וברוב בדיקות הסקר עדיין נכללות בדיקות רבות אחרות כמו אק”ג, ארגומטריה, אולטרסאונד בטן ועוד. בינתיים השאלה באם להמשיך במתכונת הקיימת של בדיקות הסקר או לצמצם אותה – עודנה תלויה באוויר.
