מהי דיסלקציה?
דיסלקציה הינה ליקוי למידה שכיח יחסית, הקשור בפגיעה בכישורי שפה, ובא לידי ביטוי בעיקר במשימות לימוד הכרוכות בשימוש בקריאה וכתיבה. מקרי הדיסלקציה השונים אינם זהים בסוגם וברמתם. לילדים ומבוגרים
יש קושי להתמודד עם דיסלקציה הנובע מהפער הגדול בין יכולותיהם הקוגניטיביות לבין היכולת לממש יכולות אלו ולבטאן בפועל. למרות הקשיים שמערימה הדיסלקציה על ילדים שנדרשים להתמודד עם כמויות של חומרי לימוד בבית הספר, רובם מצליחים להתגבר עליה בעזרת שיטות טיפול מתקדמות ופתרונות יצירתיים. בעזרת אבחון מוקדם אצל נוירולוג ילדים, התייחסות נאותה וטיפול הולם, ניתן לעקוף את הלקות ולאפשר לסובלים ממנה להדביק את הפערים, ללמוד ולהצליח.
הגורמים לדיסלקציה
מקורה של הדיסלקציה הינו במוח, אך מחקרים רבים שנעשו בתחום עדיין אינם יכולים להצביע חד משמעית על גורם ספציפי לתופעה. הטענה הרווחת היא כי דיסלקציה קשורה לאלמנטים נוירולוגיים וגנטיים (בחצי ממקרי הדיסלקציה יש אנשים נוספים במשפחה שסובלים מהבעיה), עם זאת אין לדברים הוכחה מובהקת. מאידך, ידוע שלעיבוד המידע הראייתי יש תפקיד מרכזי בקריאה. לפיכך, במקרים מסוימים כאשר מקלים על המאמץ הראייתי בקריאה, עשוי להיווצר שיפור מיידי הן בקצב הקריאה והן ברמת הדיוק שלה.
מאפייניה של הדיסלקציה
המאפיין המשמעותי ביותר של הדיסלקציה קשור ביכולת הקריאה, ומתבטא בקושי שהילד נתקל בלימוד הקריאה, בזיהוי אותיות, חיבור בין עיצורים, תנועות, ניקוד וצלילים. בהתאם לכך, ילדים עם דיסלקציה שעולים לכיתה א’, לרוב יתקשו מאוד בלימוד הקריאה, ובמקרים של דיסלקציה קשה אף לא יצליחו לרכוש יכולת קריאה מלאה. בכל מקרה, אצל אנשים עם דיסלקציה תהליך לימוד הקריאה אינו טבעי או אוטומטי וכרוך במאמץ רב ובשימוש בשיטות מסייעות שונות.
הפגיעה ביכולת הבסיסית של הקריאה משפיעה על היבטים שונים – לימודיים, רגשיים וחברתיים. ילדים ובני נוער עם דיסלקציה לרוב אינם קוראים הרבה, מה שעלול לצמצם את הידע הכללי שלהם ואת אוצר המילים שברשותם. כמו כן, פעמים רבות, המאמץ שמושקע בפעולת הקריאה אינו משאיר עודף אנרגיה ומשאבים למיקוד הקשב ולהבנת הנקרא, מה שעלול לפגוע בביצוע המשימות הלימודיות ובהשגת ציונים נמוכים. השילוב של המאמץ מחד והכישלונות החוזרים מאידך גובה לעיתים גם מחיר חברתי ונפשי, המתבטא במצוקות רגשיות ובהפרעות התנהגותיות וחברתיות.
כיצד מאבחנים דיסלקציה ומדוע האבחון כה חשוב?
לאבחון דיסלקציה יש חשיבות עצומה כי הוא למעשה המפתח לטיפול ולהשפעה על כל איכות החיים של האדם. כאשר ההורים, הגננת או המורה מזהים קושי ועיכוב יחסי של הילד – לא מזהה אותיות, לא משרבט אותן כמו שאר בני הקבוצה שלו, מבלבל בין צורות וצבעים ובאופן כללי לא מתעניין במילה הכתובה – יש מקום לחשוד בדיסלקציה ולשקול ביצוע אבחון דידקטי. האבחון מתבצע על ידי אנשי מקצוע שמעמידים בפני הילד משימות שונות, ובהתאם לרמת הצלחתו בביצוען הם מעריכים אם יש לו דיסלקציה ומהי מידת החומרה שלה.
טיפול בדיסלקציה
בעבר נהוג היה לחשוב כי טיפול בדיסלקציה או לקויות למידה אחרות אינו אפשרי. כיום, יודעים כי ניתן להתגבר על דיסלקציה על ידי חיזוק כישורים קוגניטיביים. אנשי מקצוע, למשל פסיכותרפיסטים משתמשים בטכניקות חדשניות לאימון המוח שמזמנות שיפור מדהים עם הזמן. ישנן גישות טיפוליות ישירות הכוללות לימוד של תורת הקול, הדרכת שמיעה וראייה ועוד.
חשוב מאוד להתאים את סביבת הלמידה של הילד הסובל מדיסלקציה לקשיים שלו – להעניק לו אקסטרה שעות תרגול ולמידה, לאפשר לו הפסקות תכופות הן בלימוד בכיתה והן בהכנת שיעורי בית, לפרק עבורו משימות, לספק הקלות במבחנים ועוד. כמו כן, חשוב מאוד להקפיד על גישה חיובית המציגה אמון ביכולות הילד וממנפת את נקודות החוזק שלו תוך התחשבות וחיזוק נקודות החולשה אך ללא ויתורים והרמת ידיים.
