רציף הרברט סמואל 46, תל אביב 03-771-2804 א'-ה' 08:00 - 20:00 ו' 08:00 - 14:00
Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages

בצקת כללית בעובר

עמוד הביתבלוג › בצקת כללית בעובר

מהי בצקת כללית בעובר?

בצקת כללית בעובר או בשמה הלועזי הידרופס פטאליס (HYDROPS FETALIS) מוגדרת כהצטברות

בצקת כללית בעובר
בצקת כללית בעובר

של נוזלים לפחות ב-2 חללים בגוף העובר. החללים בהם הנוזל יכול להצטבר הם חלל הבטן (מיימת), חלל בית החזה, החלל מסביב ללב ובצקת של עור העובר. הבצקת העוברית מלווה לרוב בעיבוי השליה ובריבוי מי שפיר.

סוגי בצקת כללית בעובר והגורמים להם

ישנם 2 תתי סוגים עיקריים של הידרופס – בצקת כללית בעובר:

הידרופס על רקע אימוני –  נוצר עקב אנמיה עוברית. האנמיה נגרמת כתוצאה מנוכחות של נוגדנים בסרום האימהי, שגורמים להרס כדוריות דם בטחול העוברי. כתוצאה מכך חלה עלייה בהורמון שמביא ליצירת אריטרובלסטים – כדוריות דם לא בשלות, בכבד ובאיברים פנימיים נוספים של העובר. הרס הכדוריות גורם לאנמיה ומוביל לאי ספיקת לב העובר. יצירת הכדוריות החדשות פוגעת בתפקוד הכבד, מאיטה את ייצור החלבונים ומביאה לירידה בלחץ האונקוטי.

הידרופס אימוני הוא לעיתים סיבוך של חוסר תאימות Rh – מצב בו לאם יש סוג דם שלילי שיוצר נוגדנים לתאי הדם החיוביים של תינוקה והורס כמות גדולה של תאי דם אדומים בגופו.  ניתן למנוע מצב כזה על ידי הזרקת RhoGAM לנשים הרות שנמצאות בסיכון לחוסר תאימות Rh . הזרקת התרופה מונעת את ייצור נוגדני האם התוקפים את תאי הדם האדומים של העובר.

הידרופס יכול להיווצר גם כתוצאה ממחלות או מצבים רפואיים הפוגעים ביכולת הגוף לנהל נוזל.

הידרופס שאינו על רקע אימוני – בצקת כללית זו אינה מלווה באנמיה עוברית ובין גורמיה נכללים: מומים מולדים שונים, הפרעות כרומוזומליות, מחלות גנטיות, זיהומים, אנמיה שלא על רקע אימוני,  בעיות שלייתיות, מחלות של האם ועוד.

 

כיצד מאבחנים בצקת כללית בעובר?

בכל מקרה בו מתגלה בצקת כללית בעובר, יש לבדוק קודם כל מה הגורם לכך – האם זהו הידרופס אימוני או לא אימוני, והאם הוא אירע כתוצאה מנוגדנים בדם האם שתקפו את הכדוריות האדומות של העובר. בירור ראשוני זה מתבצע על ידי בדיקת דם פשוטה, במקביל לבדיקת אולטרסאונד ובדיקת זרימות דם. אם אובחן הידרופס אימוני ניתן לטפל באמצעות עירויי דם לתוך הרחם או יילוד העובר. אם מדובר בהידרופס לא אימוני – רופא נשים יפנה את האישה ההרה לבירור כללי הכולל הערכת סיכון לאנמיה עוברית, סקירת מערכות, שקיפות עורפית, אקו לב עובר, בדיקת מי שפיר ובירור זיהומי.  באולטרסאונד ניתן לזהות מי שפיר ברמות גבוהות ושרירים חריגים בגודלם.

במידה והגורם עדיין לא יימצא לאחר בדיקות אלה – יבוצע בירור מחלות גנטיות נדירות.

 

תסמיני בצקת כללית בעובר

התסמינים השונים של בצקת כללית בעובר תלויים בחומרת המצב. במקרים קלים תופיע נפיחות בכבד ושינוי בצבע העור. לעומת זאת במקרים החמורים של הידרופס גם התסמינים חמורים וכוללים: בעיות נשימה, כתמים/פצעים על העור, אנמיה חריפה, צהבת קשה, נפיחות בכל הגוף, נזק מוחי, אי ספיקת לב עד כדי מוות.

דרכי טיפול בהידרופס

דרכי הטיפול בהידרופס כוללות:

  • עירוי ישיר תוך רחמי לעובר של כדוריות דם אדומות בהתאם לסוג דמו של העובר.
  • ניקוז במחט של נוזל שהצטבר סביב הריאות ואיברי הבטן.
  • מתן תרופות לטיפול באי ספיקת לב או כאלה המסייעות לכליות בהסרת נוזלים נוספים.
  • מכונת נשימה או אמצעים אחרים שמסייעים לעובר לנשום.

הסיכון למוות כתוצאה מבצקת כללית לעובר זמן קצר לפני הלידה או אחריה גדול יותר אצל
תינוקות שנולדים טרם זמנם,  חולים בזמן הלידה, בעלי מומים מבניים וכאלה שלא זוהה אצלם
הגורם להידרופס.

מומלץ כי תינוק שלקה בהידרופס בזמן ההיריון ייבדק בהמשך ויהיה במעקב שוטף של
קרדיולוג ילדים.