מהי אסתמה?
אסתמה, או בשמה העברי קצרת, הינה מחלה דלקתית של הסמפונות (דרכי הנשימה)
שגורמת לחסימתן. מדובר במחלה כרונית שלרוב מתחילה כבר בילדות, ונמשכת לאורך כל חייו של החולה. לאסתמה יש דרגות חומרה שונות. יש אנשים שסובלים מהתפרצויות מעטות, ורוב הזמן המחלה רדומה אצלם. לעומת זאת יש כאלה הסובלים מהתפרצויות בתדירות גבוהה המלוות בתסמיני המחלה. רוב החולים חווים התקפים קלים. אסתמה היא מחלה שכיחה מאוד בישראל ובעולם. אצל תינוקות היא ידועה בשם ברונכיט ספסטית. אצל ילדים היא שכיחה יותר בקרב בנים ואילו בגילאים המבוגרים היא רווחת יותר באוכלוסייה הנשית. חולי אסתמה צריכים להיות במעקב שוטף אצל רופא ריאות ילדים (או רופא ילדים במידה ומדובר בתינוקות או ילדים).
גורמי המחלה
עד היום לא ברור לחלוטין מהם הגורמים לאסתמה, כאשר הסברה היא שמדובר בשילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. ברוב המקרים המחלה עצמה עוברת בתורשה אך ההתקף עצמו נוצר כתוצאה מגורמים סביבתיים כגון זיהום אוויר, קור קיצוני, מאמץ גופני, נטילת תרופות, שונות, אלרגנים, לחץ נפשי ועוד. כמו כן, התקפי אסתמה עלולים להתעורר כתוצאה ממחלות ויראליות בדרכי הנשימה או מנזלת אלרגית.
תסמיני האסתמה
אסתמה מאופיינת בתסמינים כגון: צפצופים בזמן הנשימה, קוצר נשימה, שיעול, פליטת ליחה. לרוב, התסמינים מחמירים בשעות הלילה, ולכן החולים סובלים פעמים רבות מעייפות ומחוסר ריכוז. כאשר התסמינים מופיעים בתדירות גבוהה, יש לפנות אל ד”ר מיכל קהל – מומחית ברפואת ילדים וריאות ילדים. לצורך בדיקת תפקודי ריאות ומתן טיפול. במקרה של קוצר נשימה פתאומי שאינו חולף עם שימוש במשאף, מומלץ לפנות בדחיפות למיון מחשש לאי ספיקה נשימתית. סיבוכים נוספים של אסתמה הם דלקת ריאות ותמט של הריאה, אך בזכות הטיפול המונע היעיל הקיים בשנים האחרונות, יש ירידה משמעותית בהתפתחות סיבוכים אלה.
כיצד מאבחנים אסתמה?
אסתמה המופיעה בתקופת הילדות תאובחן לרוב בבדיקת נשיפה פשוטה אצל רופא ילדים או רופא המשפחה, בעזרת מכשיר פיק-פלואו. בהתאם לתוצאות ניתן להעריך אם קיימת חסימה בדרכי הנשימה. כמו כן, אפשר לבצע בדיקות דם למחלות ריאה המאששות את הדיאגנוזה. הבדיקה העיקרית לאבחון אסתמה היא ספירומטריה – בדיקת תפקודי ריאות. בעזרת ספירומטריה ניתן לבצע מעקב שוטף אחר החולים.
טיפול באסתמה
טיפול תרופתי באסתמה הינו יעיל ביותר ומאפשר להפחית ואף למנוע את החמרת המחלה ואת אירועי קוצר הנשימה. כמו כן, ישנו טיפול מונע הניתן באמצעות משאף המחובר למיכל עם חומרים נוגדי דלקת שמרחיבים את דרכי הנשימה. דיכוי של דלקת בדרכי הנשימה מונע את החמרת התסמינים וההתקפים. חשוב לטפל במחלה באופן מתמשך ולא רק כאשר מופיעים התקפים. הטיפול במחלה מחייב גם התייחסות לנזלת, לגורמים אלרגניים ולכל גורם אחר שמעודד את הופעת ההתקפים.
