בדיקת EMG (בדיקת אי אמ ג’י)
מכון EMG מציע בדיקת EMG (בדיקת אי אמ ג’י, אלקטרומיוגרפיה, Electromyography, אמ”ג, רשמת שריר חשמלית) לאבחון מחלות ו/או פגיעות בשרירים ובמערכת העצבים ההיקפית. הבדיקות נועדו לאבחן אם קיימת פגיעה כלשהי, ואם כן – מהו סוג הפגיעה, מהו מיקומה ומהי מידת חומרתה. הבדיקות במכון מתבצעות ע“י מומחה מנוסה בתחום, באמצעות מכשור מתקדם, בתנאים נוחים ותוך מתן יחס אישי לכל נבדק. מכון EMG פועל כחלק ממחלקת נוירולוגיה של תל אביב מדיקל סנטר.
אחראי המכון: נוירולוג מומחה ד“ר ויטלי פינקלשטיין
ד”ר פינקלשטיין נוירולוג בכיר, מומחה במחלות שריר ועצב, סגן מנהל מחלקה הנוירולוגית בביה”ח וולפסון.
מכון EMG של תל אביב מדיקל סנטר כולל עוד 4 נוירולוגים מומחים המבצעים את הבדיקה.
כמו כן עוד 6 נוירולוגים מספקים ייעוצים בתחום הנוירולוגיה.
איזה בדיקת EMG מתבצעת במכון?
במכון מתבצעות בדיקות, שמודדות את הפעילות החשמלית בעצבים ו/או בשרירים, ובוחנות את מידת הפעילות הפיזיולוגית שלהם. מדובר בשני סוגי בדיקות: בדיקת EMG (בדיקת שרירים), . בדיקת NCT הולכה עצבית. לא כל נבדק נדרש לעבור את שתי הבדיקות. ההחלטה איזו בדיקה תתבצע לנבדק כלשהו, נעשית על פי סיבת הפנייה למכון ובהתאם למטרת הבדיקה. גם בדיקת EMG סיב בודד Single Fiber מתבצעת במכון הנוירולוגי של תל אביב מדיקל סנטר.
הבדיקות מתבצעות באופן פרטי על ידי נויורלוג בכיר.
בעלי ביטוח בריאות פרטי יכולים לקבל החזר תשלום על הבדיקה בהתאם להסכם עם חברת הביטוח.
בדיקת EMG (בדיקת השרירים) Electromyography מטרת הבדיקה
מה זה בדיקת EMG?
בדיקת אי אמ ג’י מעריכה את הפעילות החשמלית של השריר. ניתן לאמת באמצעותה פגיעה עצבית היקפית ולאבחן מחלות שריר מולדות או נרכשות כגון: מיוזיטיס (Myositis), מיופתיות (Myopathy), ומחלות “עצב–שריר” כגון: מיאסתניה (Myasthenia Gravis) ואמיוטרופיה (Amyotrophy).
✅ נוירולוג בכיר
✅ סגן מנהל מחלקה נוירולוגית ביה״ח וולפסון
✅ מומחה למחלות עצב-שריר, כאבי ראש, מגרנות, בדיקות EMG ומחלות נוירולוגיות אחרות
איך מתבצעת בדיקת EMG? – מהלך הבדיקה:
ראשית, ינקה הבודק את העור המיועד לבדיקה.
שנית, רופא נוירולוג המבצע את הבדיקה יחדיר מחט חד פעמית דקיקה ביותר לתוך השריר, ויספק גירויים חשמליים בעוצמה נמוכה לעור שמעל העצב/ים הנבדק/ים, כאשר הפעילות החשמלית נרשמת ומוצגת על גבי מסך באמצעות אלקטורודות.
הפעילות נמדדת בזמן מנוחה, בזמן פעילות מועטה בה השריר מכווץ קלות ובזמן כיווץ משמעותי של השריר. הנבדק מתבקש לבצע כיווץ והרפיה של השריר בהתאם להוראות הרופא. כאשר רקמת השריר במצב תקין אין היא אמורה לייצר תגובה או פעילות חשמלית כלל, היה ומגלים פעילות חשמלית בעת מנוחה, יש להניח כי קיימת בעיה עצבית שקרויה: פעילות עצבית ספונטנית.
הכנה לבדיקה:
אין להשתמש במשחות או בקרם גוף ביום הבדיקה. יש ללבוש בגדים רחבים. יש ליידע את הרופא הבודק על נטילת תרופות, במיוחד תרופות לדילול הדם ולהתייעץ עמו לגביהן.
עד כמה כואבת בדיקת EMG?
ניתן להשוות את ההרגשה לעקיצה של יתוש. כתבנו גם בהרחבה על נושא: עד כמה כואבת בדיקת EMG.
מה עליכם להביא לבדיקות?
- תעודת זהות
- מכתב מפורט מהרופא המפנה
- תוצאות בדיקות EMG קודמות (במידה ויש)
- אנשים עם קוצב לב צריכים להצטייד באישור לביצוע הבדיקה מהרופא המטפל
תוצאות, פענוח: התוצאות של בדיקות EMG אתם תקבלו במקום אחרי ביצוע בדיקה.
כמה עולה בדיקת EMG?
עלות בדיקת EMG לזוג גפיים 1890 ש״ח
וידאו בדיקת EMG
נוירולוגים במרכז
דוגמת פענוח תוצאות בדיקת EMG
בדיקת NCT הולכה עצבית: nerve conduction tests – מטרת הבדיקה
הרבה פעמים מבצעים את בדיקת NCT יחד עם בדיקת EMG.
בדיקה זו הינה חלק מסדרת בדיקות נוירולוגיות. במסגרתה ניתן לאבחן: תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal Tunnel Syndrome – CTS), פולינוירופתיה סוכרתית (Diabetic Neuropathy), רדיקולופתיה (Cervical or Lumbar Radiculopathy) ופגיעות אחרות בעצב ההיקפי.
מגבלות הבדיקה: יש ליידע את הרופא המבצע על קיומו של קוצב לב. במקרה כזה הבדיקה תבוצע בגפה המרוחקת מהלב. מגבלות אנטומיות – ישנם עצבים שלא ניתנים לבדיקה ישירה בשל מיקומם האנטומי, כמו שורשי העצבים היוצאים מחוט השדרה. הבדיקה מעריכה את סיבי העצבים שקוטרם גדול, כך שייתכן שנוירופתיה הפוגעת בעצבים בעלי קוטר קטן לא תאובחן דרכה.
מהלך הבדיקה: הבדיקה בוחנת את ההולכה העצבית מנקודה אחת לשנייה ע“י גירוי חשמלי. לשם כך מוצמדות לשריר אלקטרודות שטח חד פעמיות, בהן מועבר זרם חלש, המדגים את ההולכה העצבית. התוצאה נרשמת במוניטור. אין כל סיכון בבדיקה.
מתי מפנים לביצוע בדיקת EMG?
- ככלל, מטופלים מופנים לביצוע בדיקת EMG על ידי נוירולוג פרטי או נוירולוג מטעם הרפואה הציבורית. זאת על מנת לאתר נוירופתיה, מחלות מוטוריות של השריר וכן פגיעה עצבית בעצב אשר אחראי על העיצבוב של השריר. בין המחלות והבעיות האפשריות נמנות: מיאסטניה גרביס, ALS, הנקראת גם טרשת אמיוטרופית צידית, מיוזיטיס, מיופתיה, מיותרופיה, פריצת דיסק ועוד.
- איתור ואבחון תסמונת גיליאן-ברה או תסמונת מנהרת שורש כף היד.
- כאשר אדם חש, מסיבה שאינה ברורה, בתסמינים כגון חולשת שרירים, כאבי שרירים, התכווצויות שרירים, כאבי גפיים, תחושות נימול, הירדמות של איברים, ובמקרים חמורים אפילו שיתוק. תסמינים אלה עלולים להעיד על כשל בתרגום האותות החשמליים בשריר לכדי תנועה תקינה. במקרים מסוימים, הסיבות לתחושות אלו יכולות לנבוע מבעיות בשרירים, מפגיעה בעצבים אשר מספקים את ההולכה החשמלית לשרירים, מפגיעה בחוט השדרה, ולעיתים אף מפגיעה באזורי המוח שאחראים על השליטה בפעילותם של השרירים. בעזרת בדיקת EMG הנוירולוג יכול לאבחן או לשלול קיומן של בעיות/מחלות אלה.
במידה ותוצאות הבדיקה מעידות על בעיה בקליטה ובתרגום של האותות החשמליים, אשר מגיעים ממערכת העצבים ההיקפית אל השריר – הממצאים יסייעו לאבחן פתולוגיות שיכולות לגרום לפגיעה הזו, ובהתאם לכך תגובש תכנית טיפול הולמת לנבדק.
מחלות ובעיות שניתן לאבחן על ידי בדיקת EMG
בדיקת EMG מבוצעת במטרה לאבחן פגיעות ומחלות המשתייכות למערכת העצבים ההיקפית ולשרירים. בקטגוריה זו נכללות מחלות שרירים, מחלות של העצבים ההיקפיים ומחלות של חיבור עצב-שריר. להלן נציג את המרכזיות שבהן על פי הסיווגים השונים:
- מיופתיה – בקטגוריה זו נכללות מחלות השרירים למיניהן: ניוון שרירים, מחלות שריר דלקתיות כמו פולימיוזיט, דרמטומיוזיטס ואחרות. מחלות אלו באות לידי ביטוי בחולשה של השרירים המקשה על תפקודים יומיומיים הבסיסיים כמו קימה מישיבה, עליית מדרגות, תפעול הזרועות ועוד.
- נוירופתיה – בקטגוריה זו נכללות מחלות העצבים ההיקפיים וביניהן: נוירופתיה סוכרתית ונוירופתיות דלקתיות כדוגמת תסמונת גיליאן-ברה, CIDP ועוד. מחלות נוירופתיות מאופיינות בהפרעות תחושה בגפיים: הירדמות, נימול, שריפה, דקירות וחולשת שרירים.
- מחלות חיבור עצב-שריר – כדוגמת מיאסטניה גרביס, שמתבטאת בחולשה בשרירי הגפיים והפנים.
- מחלות חוט השדרה – כדוגמת מחלת ALS – טרשת אמיוטרופית צידית, מחלת הנוירון המוטורי ועוד.
- פריצות דיסק למיניהן.
- תסמונת מנהרת שורש כף היד.
בהתאם לממצאי הבדיקה ניתן לשלול או לוודא קיומן של מחלות ובעיות אלה. במידה והממצאים מאששים קיומה של מחלה כלשהי, נוירולוג יגבש למטופל תכנית טיפול בהתאם למצבו ולחומרת המחלה או הפגיעה.
ההיסטוריה של בדיקת EMG – איך הכול התחיל?
לבדיקת אלקטרומיוגרפיה יש היסטוריה ארוכה, שתחילתה כבר במחצית המאה ה-17. התיעוד הראשוני של ניסויים בנושא חשמל בשרירים הינו מניסויים שנערכו בצלופחים על ידי חוקר בשם פרנצ’סקו רדי בשנת 1966. במהלך ניסויים אלה גילה רדי, שלצלופח החשמלי יש שריר שיכול לייצר חשמל, וכי הפעילות החשמלית הזו משמשת את הצלופח הן להגנה והן לציד. למעלה ממאה שנים לאחר מכן, בשנת ,1773 אחד החוקרים בתחום כבר הצליח להדגים ייצור ניצוץ חשמלי על ידי רקמת השריר של הצלופח.
המאמר הראשון בנושא פורסם בשנת 1792 על ידי לואיג’י גלווני, שגילה במקרה כי רגלה של צפרדע מתה שהייתה במעבדתו התכווצה כתוצאה מניצוץ שנבע מהתפרקות של חשמל סטטי. זו הייתה הפעם הראשונה בה פורסם גילוי, לפיו חשמל יכול לגרום להתכווצות שרירים, וכי מקור החשמל הינו ברקמה ביולוגית.
חלפו שישה עשורים נוספים כאשר בשנת 1849 הפיזיקאי והפיזיולוג אמיל דה בויס – ריימונד גילה שאפשר לתעד את הפעילות החשמלית בזמן כיווץ רצוני בשריר, אך התיעוד הראשוני הממשי של פעילות כזו נעשה רק בשנת 1890 על ידי אטיין ז’ול מארי. מארי היה גם הראשון שהשתמש במונח אלקטרומיוגרפיה בהקשר זה.
ב-1922 נעשתה קפיצת מדרגה נוספת כאשר יוסף ארלנגר, חוקר יהודי אמריקאי וחתן פרס נובל לפיזיקה ולרפואה, הדגים אותות חשמליים מהשרירים באמצעות מכשיר האוסצילוסקופ. עם זאת, באותו זמן אפשר היה לקבל מידע כללי בלבד מאותות התנועה האלקטרוניות בשל אופיין האקראי.
עד שנות ה-50 של המאה הקודמת השתפרה יכולת האיתור של אותות אלקטרומיוגרפיים, זאת בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית, שהעמידה לרשות החוקרים אלקטרודות משופרות ששימשו אותם לחקר השריר. עם הזמן החל השימוש המודרני בבדיקת אלקטרומיוגרפיה.
