פיברומיאלגיה

פיברומיאלגיה – מה זה אומר?

פיברומיאלגיה, הידועה גם בשמה העברי דאבת, היא תסמונת כרונית שהסימפטום המרכזי שלה הוא כאב, ללא הסבר פיזיולוגי כלשהו המוביל לאותו כאב. לאחר שנים בהם לא הכירו בה בתור מחלה פיברומיאלגיה תופסת כיום מקום מרכזי מאוד בתחום רפואת הכאב, אשר מטופלת בין היתר אצל רופא כאב, כשיותר ויותר מחקרים נעשים על המחלה ועל הגורמים לה – שכיום אינם ידועים ומובנים באופן מלא. מטופל שסובל ממצב של כאב כרוני מלווה בעייפות ובסימפטומים נוספים, ללא יכולת להסביר את הכאב הזה במחלה אורגנית, דלקתית או אחרת – הוא מטופל שבהחלט יתכן שסובל ממצב של מחלת פיברומיאלגיה. המחלה שייכת לתחום של ראומטולוגיה ומטופלת על ידי רופא ראומטולוג. כעת, נכיר את התסמונת הזו יותר לעומק.

פיברומיאלגיה – תסמינים

תסמינים ראשונים לפיברומיאלגיה יכללו כאב מפושט, עייפות כרונית או הפרעות שינה, הפרעות מצב רוח (דיכאון), כאבי ראש, תסמינים קוגניטיביים כמו קושי בריכוז או בזיכרון ולבסוף גם יתכן שילוב של תסמינים בטניים, אולי בשל התפתחות של תסמונת המעי הרגיז – IBS.

עם זאת, ראשיתם של תסמיני הפיברומיאלגיה לא נראית אותו דבר בכל מטופל ומטופלת, ויתכן שההתחלה תהיה הדרגתית ותכלול רק אחד מהתסמינים לאורך זמן. הסימפטום המרכזי הנחוץ לאבחון התסמונת הוא כאב. עוד מצב מוכר הוא שהתסמונת תתפרץ לאחר מחלה דלקתית או אחרת – ובמצב זה של מחלה פיברומיאלגיה ככל הנראה מתפרצת בעקבות היחלשות הגוף שמהווה טריגר להתפתחות המחלה הכרונית.

מי סובלים מפיברו?

פיברומיאלגיה היא תסמונת ממנה סובלים בין 2 ל-8 אחוזים מכלל האוכלוסייה בעולם המערבי ורופאים רבים מתייחסים למחלה זו כמחלה שאופיינית בעיקר לנשים. טווח גיל התפרצות התסמונת הוא רחב מאוד, ויכול לנוע בין גיל 20 לגיל 50 – אם כי קיימים גם מקרים מוקדמים יותר. ההערכה כיום היא שמספר האנשים המאובחנים עם פיברומיאלגיה (גברים ונשים גם יחד) הוא רק רבע מכמות הסובלים ממנה בפועל – מצב שממחיש עד כמה חשוב להכיר את התסמונת הזו, הסימנים שלה והאבחון שלה.

פיברומיאלגיה – אבחון עצמי

משום שמדובר בתסמונת כאב שאין לה גורם ספציפי שאפשר לאתר בבדיקת הדמיה או בדיקות מעבדה, האבחון של פיברומיאלגיה הוא בעיקרו קליני ותלוי במיומנות הרופא. משום כך, רבים שסובלים מהמחלה הזו בוחרים לנסות ולבצע אבחון עצמי. אם אתם רוצים לבחון האם אתם עומדים בקריטריונים של אבחנת המחלה, ניתן למצוא ברשת שאלון פיברומיאלגיה הנוגע בתסמינים העיקריים ובנקודות הכאב (נמצא בהמשך הכתבה) העיקריות של פיברומיאלגיה.

שאלון פיברומיאלגיה טוב יכול להיות גם אלה שמשתמשים בהם באופן מקצועי – השאלונים המוכרים בתור אינדקס WPI ובתור SS Score. עם זאת, חשוב מאוד לציין שאבחון עצמי של פיברומיאלגיה הוא לא מספיק, וחשוב לעבור אבחון על ידי רופא מומחה בתחום ולקבל טיפול בהתאם – הדבר משמעותי גם עבור הטיפול במחלה עצמה, וגם עבור איתור של מחלות אחרות שעשויות להסביר את הכאב.

פיברומיאלגיה – וידאו הסבר

התקף פיברומיאלגיה

אצל חלק גדול מהסובלים מהתסמונת, פיברומיאלגיה היא מחלה התקפית – כלומר התקפים פתאומיים של כאבים חדים, ולא בהכרח כאבים עקביים שאותם מרגישים כל הזמן. אצל מטופלים מסוימים יתכן שהתקפים יקרו פעם בשבוע או אפילו פחות – ואצל אחרים יתכן שיהיה מדובר במצב של כמה התקפים ביום. במקרים רבים, התקף פיברומיאלגיה קורה בתגובה למצב דחק של הגוף – חשיפה לתנאים פיזיים קשים, מצב נפשי קשה, חוסר שינה וכדומה. בנוסף, ידוע גם כי ישנם יותר התקפי פיברומיאלגיה בחורף – כך שקור הוא ככל הנראה טריגר להתקפים.

פיברומיאלגיה – נקודות כאב

אחד המאפיינים הבולטים של פיברומיאלגיה ושל הכאבים הנגרמים ממנה הוא התלקחות של כאב בנקודות אופייניות. במצב של פיברומיאלגיה ישנן 18 נקודות כאב מוכרות עיקריות בהן יכולים להיווצר כאב או רגישות למגע.

לא כל נקודות הכאב יכאבו לכל המטופלים, אך בהחלט יש אצל חולי פיברומיאלגיה נקודות כאב אופייניות שמאפשרות גם לאבחן את המחלה בצורה מדויקת יותר. למעשה, אבחון של פיברומיאלגיה מתבסס לא פעם על נקודות הכאב, כאשר אם מופק כאב בלחיצה על 11 מתוך 18 הנקודות האופייניות – ניתן לאבחן את התסמונת. מבין הנקודות האופייניות ניתן לציין תחת פיברומיאלגיה כאבי גב, צוואר, כאבי רגליים, לחיים, כתפיים, זרועות, אמות, אגן, ירכיים ושוקיים.

איך מאבחנים פיברומיאלגיה?

אבחון פיברומיאלגיה מתבצע במספר שלבים. בתור התחלה, במצב של כאב כרוני חייבים לוודא שאין כל גורם אחר שיכול להסביר את הכאב. כך למשל, אם בבדיקות מעבדה או הדמיה מזהים אצל מטופל מחלת שרירים פיברומיאלגיה כבר לא נחשבת כאבחנה עיקרית – משום שישנו הסבר אפשרי אחר לכאב. לכן בהחלט יתכן שבתהליך האבחנה תתבצע הפניה לבדיקות הדמיה כמו CT או MRI, לבדיקות עצביות ושריריות כמו בדיקת EMG, ולבדיקות מעבדה כמו בדיקות דם ושתן. במהלך השלילה של כל מחלות הכאב האפשריות האחרות, ניתן לבצע את הבדיקות האבחנתיות האופייניות לפיברומיאלגיה, הכוללות כאמור בדיקה של נקודות הכאב ועבודה עם שאלונים רפואיים אודות אופי הכאב.

פיברומיאלגיה טיפול

טיפול בפיברומיאלגיה הוא רב-תחומי ומורכב, שכן עדיין לא מוכרת דרך לרפא את המחלה או לשלוט בה באופן מוחלט – ולכן יש לטפל בה סימפטומטית ולשפר את איכות החיים של הסובלים ממנה. ישנם כמה אפיקי טיפול אפשריים, והתוצאות הטובות ביותר מגיעות בדרך כלל בשילוב שלהן:

• הרגלים ואורח חיים: הדרך היעילה ביותר להתמודד עם פיברומיאלגיה ולהפחית את החומרה והתכיפות של ההתקפים היא באמצעות שמירה על אורח חיים בריא. בתזונה ניגע עוד רגע, אבל ה”טיפול” היעיל ביותר לפי מרבית המומחים הוא פעילות גופנית. ככל שהמטופל/ת מקפידים על אורח חיים פעיל וספורטיבי יותר – כך חומרת ושכיחות ההתקפים יורדת. מעבר לכך נראה שיש גם יתרונות לפעולות כמו מדיטציה, מיינדפולנס וטאי צ’י.
• טיפול: הטיפולים המועילים במידה הרבה ביותר לסובלים מפיברומיאלגיה הם טיפולים נפשיים וטיפולי הידרותרפיה. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הוא היעיל ביותר מבין האפשרויות של פסיכותרפיה, אך חשוב לציין שמידת ההשפעה שלו נחשבת למועטה עד בינונית – כלומר הוא לא מתאים כפתרון טיפולי בודד. טיפולי פיזיותרפיה במים, או הידרותרפיה, נחשבים למועילים מאוד להתמודדות עם כאבים באופן כללי, ובפיברומיאלגיה בפרט.
• תרופות: טיפול תרופתי בפיברומיאלגיה הוא דבר שצריך להיזהר איתו, משום שמדובר בכאב כרוני שאיזון שלו עם תרופות נוגדות כאב באופן קבוע עשוי להיות מסוכן בפני עצמו. תרופות מסוימות שפעולתן המרכזית היא נגד חרדה ודיכאון נמצאו כיעילות בהתמודדות עם פיברומיאלגיה, וכך גם תרופות מסוימות נגד אפילפסיה. ישנם מטופלים המעידים על יעילות של קנאביס בהתמודדות עם כאבי פיברומיאלגיה – אך הדבר עדיין לא אושר מחקרית.

פיברומיאלגיה – תזונה

לפיברומיאלגיה, בפני עצמה, אין הנחיות תזונתיות מיוחדות. עם זאת, ישנם לא מעט מקרים בהם פיברומיאלגיה מגיעה יד ביד עם תסמונת המעי הרגיז (IBS) המתאפיינת בתסמין כמו כאבי בטן וסימפטומים לא מוסברים של מערכת העיכול (בדומה לכאב של פיברומיאלגיה). במצב כזה, עדיף להקפיד על תזונה עשירה בסיבים ולהמעיט בסוכרים ופחמימות.

איזה רופא מאבחן פיברומיאלגיה?

הרופא הרלוונטי לאבחון וטיפול בפיברומיאלגיה הוא ראומטולוג. ראומטולוגיה היא התחום הרפואי העוסק במחלות פרקים, רקמות רכות ורקמות חיבור, ועם השנים התקבעו הראומטולוגים כרופאים המתמחים במחלות כאב כלליות כמו פיברומיאלגיה. כמובן שפיברומיאלגיה לא נכנסת תחת ההגדרה של דלקות פרקים – אך האבחנה עדיין מתבצעת בצורה המדויקת ביותר על ידי ראומטולוגים שמתמחים בתחום. במצב אידאלי הטיפול בפיברומיאלגיה יהיה טיפול רב-תחומי, כשהרופאים הרלוונטיים לטיפול בתסמונת על כל היבטיה הם לא רק ראומטולוגים אלא גם רופאי משפחה, גסטרואנטרולוגים ואפילו פסיכיאטרים.

מה ההבדל בין פיברומיאלגיה לפולימיאלגיה?

פיברומיאלגיה היא מחלה שהאבחנה שלה מתבצעת לרוב בגיל צעיר, או לכל היותר עד גיל 50. לעומתה, פולימיאלגיה היא מחלה של הגיל המבוגר, המתאפיינת לרוב בכאב כרוני ממנו סובלים מטופלים מעל גיל 65. בדומה לפיברומיאלגיה, גם בפולימיאלגיה המנגנון לא לחלוטין ברור – אך כאן כבר ברור שמדובר במחלה אוטואימונית, והטיפול בה בהתאם הוא עם סטרואידים. זהו הבדל משמעותי בינה לבין פיברומיאלגיה – שאמנם כבר מוכרת כמחלה אוטואימונית בחלק גדול מהספרות הרפואית, אך הטיפול בה לא דומה לטיפול במחלות אוטואימוניות אחרות.