רציף הרברט סמואל 46, תל אביב 03-771-2804 א'-ה' 08:00 - 20:00 ו' 08:00 - 14:00
Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages

ההיסטוריה של בדיקת אלקטרומיוגרפיה EMG

עמוד הביתבלוג › ההיסטוריה של בדיקת אלקטרומיוגרפיה EMG

בדיקת EMG – כלי אבחנתי חשוב לכל נויורולוג

ההיסטוריה של בדיקת אלקטרומיוגרפיה EMG
ההיסטוריה של בדיקת אלקטרומיוגרפיה EMG

בדיקת EMG הידועה גם בשמות אלקטרומיוגרפיה או בדיקת סיב בודד, הינה אחד הכלים האבחנתיים המשמשים מומחי נוירולוגיה לאבחן מחלות והפרעות שונות של מערכת השרירים ושל מערכת העצבים ההיקפית המפעילה אותם. בבדיקה זו נבחן גם המעבר של האות החשמלי בצמתים שבין תא העצב לתא השריר.  למעשה, EMG מורכבת משתי בדיקות שמשלימות זו את זו: מדידה של מהירות ההולכה העצבית ומדידה של הפעילות החשמלית בשריר. בזמן הבדיקה נשלחים אל העור שמעל העצבים, גירויים חשמליים בעלי עוצמה נמוכה, ומתבצע רישום של פעילותם. בין המחלות וההפרעות הנפוצות שניתן לאבחן בעזרת הבדיקה נמנות: מיאסטניה גרביס, מחלת מחלת ALS, פריצות דיסק ועוד. בהתאם לממצאי הבדיקה מחליטים על הטיפול הנדרש.

נשאלת השאלה – איך הכול התחיל ?

לבדיקת אלקטרומיוגרפיה יש היסטוריה ארוכה, שתחילתה כבר במחצית המאה ה-17. התיעוד הראשוני של ניסויים בנושא חשמל בשרירים הינו מניסויים שנערכו בצלופחים על ידי חוקר בשם פרנצ'סקו רדי בשנת 1966. במהלך ניסויים אלה גילה רדי, שלצלופח החשמלי יש שריר שיכול לייצר חשמל, וכי הפעילות החשמלית הזו משמשת את הצלופח הן להגנה והן לציד. למעלה ממאה שנים לאחר מכן,  בשנת ,1773 אחד החוקרים בתחום כבר הצליח להדגים ייצור ניצוץ חשמלי על ידי רקמת השריר של הצלופח.

המאמר הראשון בנושא פורסם בשנת 1792 על ידי לואיג'י גלווני, שגילה במקרה כי רגלה של צפרדע מתה שהייתה במעבדתו התכווצה כתוצאה מניצוץ שנבע מהתפרקות של חשמל סטטי. זו הייתה הפעם הראשונה בה פורסם גילוי, לפיו חשמל יכול לגרום להתכווצות שרירים, וכי מקור החשמל הינו ברקמה ביולוגית.

חלפו שישה עשורים נוספים כאשר בשנת 1849 הפיזיקאי והפיזיולוג אמיל דה בויס – ריימונד גילה שאפשר לתעד את הפעילות החשמלית בזמן כיווץ רצוני בשריר, אך התיעוד הראשוני הממשי של פעילות כזו נעשה רק בשנת 1890 על ידי אטיין ז'ול מארי. מארי היה גם הראשון שהשתמש במונח אלקטרומיוגרפיה בהקשר זה.

ב-1922 נעשתה קפיצת מדרגה נוספת כאשר יוסף ארלנגר, חוקר יהודי אמריקאי וחתן פרס נובל לפיזיקה ולרפואה, הדגים אותות חשמליים מהשרירים באמצעות מכשיר האוסצילוסקופ. עם זאת, באותו זמן אפשר היה לקבל מידע כללי בלבד מאותות התנועה האלקטרוניות בשל אופיין האקראי.

עד שנות ה-50 של המאה הקודמת השתפרה יכולת האיתור של אותות אלקטרומיוגרפיים, זאת  בעקבות ההתקדמות  הטכנולוגית, שהעמידה לרשות החוקרים אלקטרודות משופרות ששימשו אותם לחקר השריר. עם הזמן החל השימוש המודרני בבדיקת אלקטרומיוגרפיה.

בדיקת EMG  –  היום היא כבר מתקדמת

ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, כך הבדיקה מאפשרת אבחנה ברורה ומדויקת יותר. כיום, בדיקת EMG משמשת לאבחונים רבים של קשת בעיות קליניות הקשורות בשורשי עצבי חוט השדרה, בעצבים ההיקפיים, בשרירי השלד ובמעבר בין עצב לשריר. בהתאם לבעיה כך גם מחליטים אם לבצע רק אחת מהבדיקות: הולכה עצבית או בדיקת שרירים, או שיש לבצע את שתיהן. יש כיום גם בדיקות אלקטרומיוגרפיות ספציפיות יותר כמו בדיקת אלקטרומיוגרפיה לרגליים או EMG ידיים.