מה זה דמנציה?
דמנציה, או בעברית שיטיון, הינה תופעה האופיינית לגיל המבוגר. לצורך אבחון דמנציה או לצורך טיפול בה, יש לקבוע תור לבדיקה אצל גריאטר או פסיכוגריאטר (פסיכיאטר המתמחה במחלות זקנה – פסיכוגריאטריה).
בניגוד לתפיסה הרווחת, דמנציה בפני עצמה אינה מוגדרת כמחלה, אלא כתסמונת. דמנציה היא תיאור מצב של ירידה קוגניטיבית בתפקודים יום יומיים כמו זיכרון, דיבור, התמצאות במרחב ועוד. מלבד הירידה הקוגניטיבית, בכדי להגדיר דמנציה יש צורך גם לוודא שהמצב הקיים הינו שונה מהמצב הרגיל של האדם בשנים שלפני התפרצות הדמנציה, וכן שמצב זה מוביל לפגיעה בתפקוד היום-יומי ומקשה על האדם ו/או על סביבתו.
חשוב לציין כי לא כל ירידה קוגניטיבית היא דמנציה. בתהליך ההתבגרות וההזדקנות התפקודים הקוגניטיביים שלנו יורדים באופן טבעי והדרגתי, ולרוב לא מדובר בתסמונת שיטיון אלא פשוט בהזדקנות הגוף ומערכת העצבים. דמנציה, אם כן, תוגדר על פי ירידה תפקודית משמעותית, הנגרמת כתוצאה מהשינויים הקוגניטיביים.
✅ רופאה גריאטרית
✅ הערכות קוגניטיביות וייעוץ
✅ בדיקת כשירות לצוואה
דמנציה תסמינים
דמנציה היא תסמונת שיכולים להיכלל במסגרתה תסמינים רבים, ששונים זה מזה בהתאם לתפקודים שנפגעים אצל כל מטופל באופן ספציפי. משום שלדמנציה יכולות להיות סיבות רבות, הפגיעה המוחית שנגרמת בגללה יכולה להתפתח באזורים שונים של המוח – ובהתאם לכך, גם התסמינים הפיזיולוגיים והקוגניטיביים יכולים להיות שונים. באופן כללי, ניתן לציין מספר תסמינים כלליים שיכולים להופיע בנפרד או יחד זה עם זה:
- פגיעה בזיכרון קצר או ארוך טווח
- פגיעה ביכולות קשב וריכוז
- פגיעה בתהליכי חשיבה והבנה
- שינויים משמעותיים במצב הרוח
- שינויי אישיות
- פגיעה ביכולת השיפוט וההתנהגות החברתית
השינויים האופייניים לדמנציה יכולים להיות סטטיים (להיפגע ולהישאר באותו המצב), או פרוגרסיביים (התדרדרות שמחמירה בהדרגה). חשוב להדגיש שוב, שאבחנה של דמנציה תלויה לא רק בשינויים הללו, אלא גם בפגיעה שלהם בתפקוד היום-יומי של המטופל.
דמנציה שלבים (דרגות דמנציה)
נהוג לחלק את הדמנציה לדרגות, שהן למעשה שלבי התפתחות התסמונת:
- פגיעה א-סימפטומטית: בשלב זה הדמנציה מתחילה להתפתח ברמה המוחית, בלי תסמינים נראים לעין כלפי חוץ, וניתן לזהות אותה רק בבדיקות נוירולוגיות ספציפיות.
- פגיעה קלה: בשלב זה ישנה פגיעה קלה בתפקודים הקוגניטיביים של המטופל, לרוב ללא השפעה על התפקוד היום יומי שלו, כך שעדיין קשה מאוד לזהות את התסמונת.
- הפרעה קוגניטיבית קלה: כאן מתחילים לזהות סימפטומים ראשוניים של הדמנציה, כשלרוב אלה יהיו תפקודים “גבוהים” כמו זיכרון או יכולת ללמוד דברים חדשים.
- פגיעה בתפקודים בסיסיים: בשלב זה של התסמונת ישנה פגיעה משמעותית בתפקודים בסיסיים של אדם עצמאי – תשלומים, פעולות פיזיות, פגיעה משמעותית בזיכרון ועוד.
- בלבול ושינוי התנהגותי: שלב מתקדם זה של הדמנציה מתאפיין בהתנהגות שאפשר להגדיר כמבולבלת לאורך רוב שעות היום – קושי בביצוע פעולות בסיסיות, קושי בזיכרון אפילו של כתובת הבית או של קרובי משפחה.
- אובדן עצמאות: דמנציה בשלב זה תוביל לאובדן העצמאות של המטופל, לרבות היכולת לבצע פעולות בסיסיות כמו הליכה לשירותים, לבוש, אכילה ועוד.
- דמנציה סופנית: בשלב זה המטופל לא יכול לבצע כל פעולה בעצמו, ולרוב יהיה זקוק להשגחה גריאטרית ו/או סיעודית מסביב לשעון.
המעבר בין שלבי הדמנציה יכול להיות איטי מאוד ולהימשך שנים רבות, במיוחד כאשר מדובר במחלה “רגילה” או כזו הקשורה למחלת האלצהיימר. עם זאת, במצבי דמנציה מהירים (Rapidly progressing) יתכן שהמעבר בין השלבים השונים ייקח שבועות עד חודשים.
דמנציה וסקולרית
דמנציה וסקולרית היא סוג מסוים של דמנציה, שנגרמת כתוצאה מפגיעה בכלי הדם המוחיים, לרוב בעקבות לחץ דם גבוה ולא מאוזן או בעקבות טרשת עורקים. משום שמחלות לב וכלי דם שכיחות יותר בקרב גברים, זוהי דמנציה שכיחה יותר אצל גברים מבוגרים.
דמנציה פרונטו-טמפורלית
דמנציה פרונטו-טמפורלרית היא סוג של דמנציה, שאינו מאופיין בסיבה הגורמת לתסמונת אלא באזור במוח שנפגע ומוביל להתפתחותה. האונה הפרונטלית והאונה הטמפורלית הן אונות מוח שאחראיות על תפקודים “גבוהים” כמו זיכרון ודיבור, וכן על האופי שלנו, יכולת השיפוט והעכבות החברתיות שלנו. לכן, דמנציה פרונטו-טמפורלית (שהיא דמנציה שפוגעת באונות הללו) תתאפיין לא פעם בשינויים התנהגותיים ואישיותיים, אובדן עכבות חברתיות, שינוי במצב הרוח ופגיעה שפתית משמעותית. דמנציה זו שכיחה בקרב צעירים יותר מאשר סוגי דמנציה אחרים.
דמנציה סופנית (דמנציה שלב סופי)
דמנציה סופנית היא הכינוי שניתן לשלב האחרון של הדמנציה – שלב בו המטופל כבר למעשה חסר יכולת לבצע תפקודים בסיסיים בכוחות עצמו, והוא זקוק לליווי סיעודי או גריאטרי לאורך כל שעות היממה. שלב זה של דמנציה לרוב לא יהיה ארוך, שכן תוחלת החיים של אדם במצב כזה לרוב לא תעלה על חודשים ספורים.
דמנציה תוחלת חיים
תוחלת החיים עם דמנציה יכולה להיות ארוכה מאוד, והיא תלויה בסוג הדמנציה ומהירות ההתקדמות שלה, בטיפול אותו המטופל מקבל ובשלב בו מתבצע האבחון. דמנציה שמאובחנת בשלב מוקדם בו הסימפטומים לא קיימים או קיימים באופן מוגבל, ומטופלת בצורה הטובה ביותר, יכולה להתאפיין בתוחלת חיים של עשרות שנים לאחר האבחנה. מאידך, דמנציה מתקדמת שמאובחנת בשלב מאוחר ולא מטופלת – עשויה להתאפיין בתוחלת חיים של חודשים ספורים.
✅ רופאה גריאטרית
✅ הערכות קוגניטיביות וייעוץ
✅ בדיקת כשירות לצוואה
מה ההבדל בין דמנציה לאלצהיימר?
אם לסכם את ההבדל בין דמנציה לאלצהיימר במשפט – כל אלצהיימר מוביל לדמנציה, אבל לא כל דמנציה נגרמת מאלצהיימר. מחלת האלצהיימר היא מחלה נוירולוגית-גריאטרית, המתאפיינת בפגיעה בתאי המוח בעקבות שקיעה של חלבונים מסוימים בתאים אלה. אלצהיימר מוביל לסימפטומים דמנטיים – פגיעה בזיכרון, פגיעה בתפקוד היום יומי ובהתמצאות ועוד. עם זאת, רק כ-60-80 אחוזים מכלל מקרי הדמנציה הם תוצאה של אלצהיימר, ולדמנציה יכולים להיות גורמים אחרים הפוגעים בתאי המוח ללא מחלת אלצהיימר.
אבחון דמנציה
אבחון של דמנציה הוא תהליך שמתבצע לרוב לאחר מספר מפגשים ובדיקות אותם עורכים למטופל. לפגישה עם הרופא המאבחן (לרוב מתחום הגריאטריה או הפסיכוגריאטריה) חשוב להגיע עם בן משפחה קרוב. בשלב ראשון עורכים ראיון מקיף עם המטופל ועם בן המשפחה בניסיון להתרשם מירידה קוגניטיבית ומהבדל בין מצב זה למצב בעבר. בשלב זה גם נהוג לבצע מספר מבחנים, המאפשרים לבחון את היכולות הקוגניטיביות של המטופל, וספציפית מבחן הערכה קוגניטיבית moca וכן מבחן MMSE (מיני-מנטל). בנוסף לבדיקות הנוירולוגיות והגריאטריות, חשוב לבצע למטופל בדיקות דם וכן הדמיה של המוח ב-CT או MRI מוח, בכדי לנסות להתרשם מהמצב הפיזיולוגי שלו, ולהבין האם ישנו גורם אחר המוביל לירידה הקוגניטיבית (זיהומים מסוימים, תפקודי תריס וכדומה). לדמנציה יכולים להיות מראות אופייניים בהדמיה, כמו הרחבה של חדרי המוח או עדות לפגיעה בכלי הדם. לאחר ביצוע כל השלבים שצוינו לעיל ובהתאם לתוצאותיהם – ניתן לאבחן דמנציה במטופל.
טיפול דמנציה
במידה וישנה סיבה ברורה להתפתחות הדמנציה, כמו למשל חוסר של ויטמינים או הימצאות מזהם כלשהו בגוף המטופל – הטיפול בדמנציה יתחיל מטיפול בסיבה המובילה לה. עם זאת, במרבית המקרים זה לא המצב, והדמנציה היא תהליך ניווני מתמשך שאין לו סיבה ברורה אחת.
במצבים אלה, הטיפול מתחלק לשתי זרועות – טיפול סימפטומטי ועיכוב התפתחות הדמנציה. הטיפול הסימפטומטי יכלול תרופות המסייעות בשינה, משפרות מצב רוח, מונעות פסיכוזה ועוד. הטיפול שמעכב את התפתחות הדמנציה, ויכול להיות יעיל לאורך מספר שנים, ייעשה בשימוש בתרופות החוסמות את פעילות האנזים אצטיל-כולין אסטראז, ובתרופות החוסמות את קולטני חומצת האמינו גלוטמט.
מניעת דמנציה
מחקרים עדכניים בתחום מצאו, שלאורח החיים של המטופל ישנה השפעה רבה על סיכויי התפתחות הדמנציה בגיל מבוגר, במיוחד כשמדובר בדמנציה וסקולרית הנגרמת כתוצאה מפגיעה בכלי דם. בהתאם לכך, הימנעות מעישון, הקפדה על פעילות גופנית ושמירה על BMI תקין, הן בעלות ערך משמעותי במניעת דמנציה או בעיכוב ההתפתחות שלה.
דמנציה התנהגות
במקרים רבים, השינוי הראשון שיורגש אצל מטופל שמתחיל לפתח דמנציה יהיה שינוי התנהגותי. מצבים אלה יכולים להתאפיין בשינויים באופי (אדם שקט שמתחיל להיות מאוד רועש או להיפך, התבודדות חברתית חדשה וכדומה), שינויים בהתנהגות כלפי אנשים קרובים או בעלי חיים, וכן שינויים במצב הרוח הקבוע של המטופל. שינויים התנהגותיים אלה יכולים להיות בעלי השפעה נפשית לא פשוטה על המטופל וסביבתו, וחייבים להיות ערים לאפשרות שמדובר בשלבים ראשונים של דמנציה או דיכאון המוביל לתסמינים הדומים לדמנציה (פסאדו-דמנציה).
✅ רופאה גריאטרית
✅ הערכות קוגניטיביות וייעוץ
✅ בדיקת כשירות לצוואה
דמנציה מוקדמת
דמנציה מוקדמת מוגדרת כדמנציה המתפתחת במטופל לפני גיל 60. דמנציה מסוג זה תהיה לעתים דמנציה כתוצאה מפגיעה בכלי דם, כתוצאה ממחלות גנטיות שונות הפוגעות בתאי המוח, או דמנציה כתוצאה מחבלות ראש קשות. לעתים, דמנציה מוקדמת תהיה גם דמנציה דוהרת (מתקדמת במהירות) – ולכן האבחון המהיר והטיפול היעיל הם חשובים פי כמה וכמה במצבים כאלה.
זכויות חולי דמנציה
מחלות הדמנציה השונות הן מחלות מוכרות מאוד בעולם זכויות החולה, וישנן כמה וכמה קצבאות וגמלות שניתן לקבל לאחר אבחנה של דמנציה מול הביטוח הלאומי. בנושא של זכויות חולי דמנציה ביטוח לאומי מזכה באפשרויות כמו גמלת סיעוד, ביצוע בדיקות וטיפולים, קצבת נכות, קצבת שירותים מיוחדים, סיוע במימון סידור מוסדי, סידור מוסדי מורכב, תג נכה, הפחתה באגרת הרישוי ומענקים ייעודיים לניצולי שואה הסובלים מדמנציה. בכדי לקבל את הזכויות האלה צריך לא פעם חוות דעת רפואית מקצועית שתפרט אודות המחלה והתפתחותה ותסייע במיצוי זכויות המטופל. נושא בירוקרטי משמעותי נוסף הוא סוגיית הצוואה, שכן חולה דמנציה יזדקק במקרים רבים לפתרון של חוות דעת כשירות רפואית לצוואה.
דמנציה או לא דמנציה
ירידה קוגניטיבית יכולה להיות בעלת ביטויים רבים ושונים, ולא כל ירידה קוגניטיבית תהיה בהכרח דמנציה. ראשית, ישנן מחלות הגורמות לירידה קוגניטיבית אך אינן דמנציה, משום שהן הפיכות או שאינן קשורות לפגיעה בתאי המוח – דלקת קרום המוח, עגבת, מחלת האיידס ועוד. בנוסף, בגיל מבוגר יכולה ירידה קוגניטיבית יכולה להיות בעלת ביטויים רבים ושונים, ולא כל ירידה קוגניטיבית תהיה בהכרח דמנציה. ראשית, ישנן מחלות הגורמות לירידה קוגניטיבית אך אינן דמנציה, משום שהן הפיכות או שאינן קשורות לפגיעה בתאי המוח – דלקת קרום המוח, עגבת, מחלת האיידס ועוד. בנוסף, בגיל מבוגר יכולה להתפתח פגיעה קוגניטיבית קלה שלא פוגעת בתפקוד היום יומי באופן משמעותי, המכונה גם MCI (Mild Cognitive Impairment). פגיעה שכזו אמנם יכולה להיות מטרד, אבל היא גם חלק מהחיים, והטיפול בה יהיה לרוב רק בהקפדה על אורח חיים בריא, וללא טיפול תרופתי. רק מצבים של פגיעה משמעותית ומוחשת בתפקוד היום יומי של המטופל יוגדרו כדמנציה – במיוחד כאשר יש סימנים אופייניים במבחנים הקליניים ובבדיקות הדמיה.
דמנציה דורשת אבחון, טיפול וליווי גריאטרי מקצה לקצה
טיפול בדמנציה הוא לא עניין של מה בכך, ובכדי לעשות זאת בצורה הטובה, המקצועית והאנושית ביותר, יש צורך להסתייע במערך גריאטריה ברמה הגבוהה ביותר, עם ליווי פסיכוגריאטרי צמוד של רופאים מומחים בתחום, וכל ציוד הבדיקה והאבחנה הנחוץ בכדי לאבחן, לטפל וללוות חולי דמנציה
